סדרן עבודה מהולל או מאמן?

קשה להאמין שהפיטורים של אייברי ג'ונסון מברוקלין בסוף השבוע האחרון הפתיעו מישהו וגם לא נראה לי ששחרורו של מייק בראון מהלייקרס בתחילת השנה הפיל אותנו מהכסא. המועמד הבא לאיבוד מקום פרנסתו הוא דוק ריברס, מאמן הסלטיקס, שזכה לגיבוי מדני איינג'. בעולם שלנו, כשאתה מקבל גיבוי, או שאתה בדרך החוצה או שאתה ניר קלינגר.

הגנרל הקטן ובראון הם מאמנים עם קבלות שזכו בתואר מאמן העונה בעבר (ג'ונסון בדאלאס ובראון בקליבלנד) וכשמצרפים לבלאגן הזה גם את עזיבתו של ג'רי סלואן מיוטה בעונה שעברה וסאגת פיל ג'קסון אחרי פיטורי בראון בלייקרס, מקבלים תמונה מאוד מעניינת וקצת מטרידה לגבי מעמד המאמן ב-NBA.

המעמד של המאמן באמריקה שונה מאוד מזה של המאמן באירופה. דבר ראשון, מאמן ב-NBA הוא קודם כל מנהל משחק. מלבד מחנה האימונים בתחילת העונה, כמעט ואין לו זמן לאימונים אפקטיביים במהלך העונה הרגילה, בניגוד למאמנים באירופה להם יש, בקבוצות הגדולות בלבד, 2 או 3 משחקים מקסימום בשבוע. הדבר השני בו נבדלים מאמני היבשת הישנה מהיבשת של קולומבוס הוא העובדה שהמאמן האירופאי הוא בראש שרשרת המזון, בעוד ב-NBA המאמן הוא חוליה מתחת לג'נרל מנג'ר. בעוד הג'נרל מנג'ר הוא שמכתיב מדיניות לקבוצה, מקבל החלטות על טריידים והחתמת שחקנים, עבודתו של המאמן מתנקזת למגרש בלבד, לנצח משחקים. באירופה לא נדיר לראות מאמנים ששולטים בקבוצה שלהם כמו דיקטטורים (אובראדוביץ' בפנא, מסינה בצסק"א), ושהמושג פיטורים רחוק מהם כמו עומרי כספי ו-MVP.

מה זה אומר על יכולת הצלחתו של דייוויד בלאט אם וכאשר יגיע לליגה הטובה בעולם, אחרי שבעונה שעברה ראינו אותו מתאונן על כמות המשחקים בליגה האדריאטית ולאור הקונפליקטים המתמשכים שלו עם הסו-קולד ג'נרל מנג'ר של מכבי, דני פדרמן? יהיה מעניין לגלות.

בחזרה לענייננו. אחרי פיטורי מייק בראון, הלייקרס רצו בחזרה את פיל ג'קסון. הם ידעו שהזן מאסטר הוא אולי היחיד שיכול לקחת את החבורה המבולבלת שרצה בסטייפלס סנטר ולהפוך אותם לקבוצה. ג'קסון קרא את המפה ואמר להנהלת הלייקרס שהוא חוזר רק עם סמכויות מקיפות, שכוללות מעורבות בהחלטות ניהוליות, בדומה לפט ריילי במיאמי. הסוף ידוע לכולם. הלייקרס החתימו את ד'אנתוני וההסתערות על ראשות המערב מבוששת להגיע.

הסאגה הזו עם פיל ג'קסון מתמצתת את כל הסיפור בעצם. ג'קסון לא היה מוכן לחזור לכסא המאמן המרופד במיוחד שלו רק בשביל להתרוצץ שוב ביוטה, מילווקי, קליבלנד, ממפיס ושאר היבשת. הוא רצה להיות בראש הפירמידה. הוא רצה להפוך את התבנית לפיה הכדורסל באמריקה עובד. אם הלייקרס היו הולכים על זה, זה היה חסר תקדים ומרתק באותה מידה, במיוחד כי מדובר בג'קסון. העובדה שהלייקרס ויתרו מחזירה אותנו לסוגייה הזו של מעמד המאמן.

המושג מאמן טוב קיבל משמעות שונה עם השנים. כמו שאנחנו אומרים שכדי ששחקן מסוים ימצה את הפוטנציאל שלו הוא צריך להיות בסיטואציה מסוימת, כך גם המאמן ב-NBA חייב את הסיטואציה המושלמת כדי לפרוח. מכיוון שברוב המקרים אין לו שליטה על השחקנים שישחקו עבורו, וביום בהיר אחד יכול להיות שאייזאה תומאס פתאום יהיה הבוס שלו, המאמן זקוק לטיפת מזל הרבה יותר משכל.

בואו נשלח שוב את דוק ריברס למיטת הניתוחים. ריברס היה מאמן העונה באורלנדו של טרייסי מקגריידי בתחילת העשור הקודם אך היה שותף מלא לדעיכה האומללה של הסלטיקס עד 2007 (המאזן השני הכי גרוע בליגה). עם זאת, כשקיי.ג'י וריי אלן נחתו בעיר השעועית והסלטיקס הפכו מנמושה לאלופה ואז לקונטנדרית קבועה, ריברס נחשב לאחד המאמנים הטובים ומוערכים בליגה. לעומת זאת, העונה ריברס לא מצליח לממש את הפוטנציאל של הסגל הסביר פלוס פלוס שלו, ומעמדו מתחיל להתערער.

מנגד, בואו נסתכל לרגע על ריק אדלמן, מאמן המינסוטה טימבר-וולבס. לזאבים כרגע אין יותר מדי סיכוי לקחת אליפות ואם הם יגיעו לפלייאוף במערב הרצחני זה יהיה הישג כביר עבורם, אבל כל מי שראה את הקבוצה הזו משחקת בשנתיים האחרונות יודע שאדלמן עושה שם קסמים, בדיוק כמו שעשה בסקרמנטו לפני עשור. למרות העובדה שהוא מאמן ענק ושתחתיו ניקולה פקוביץ' (!) הפך להיות מועמד לגיטימי (!!) לאול-סטאר (16.1 נק' ו-8.3 ריב', שזה נתון מדהים כשאתה משחק ליד קווין לאב), לאדלמן אין טבעת אליפות ואפילו אין לו את תואר מאמן העונה להתרברב בו. מה זה אומר? שריברס מאמן יותר טוב? שאריק ספולסטרה, מאמן האלופה המכהנת, מאמן יותר טוב?

אין פה נכון ולא נכון. יש עניין של סיטואציה ועניין של מסגרת. מאמן ב-NBA, הרבה יותר מבאירופה, הוא קורבן של נסיבות. הניגוד בין מידת ההשפעה שלו על המגרש למידת ההשפעה שלו מחוץ למגרש הוא לא הגיוני, והפיטורים האחרונים של אייברי ג'ונסון מוכיחים זאת. ג'ונסון קיבל קבוצה כשרונית מאוד מבילי קינג, אבל לא כזאת שהוא היה בונה. בחזונו ג'ונסון רוצה סטרץ' פור כמו שהיה לו בדאלאס עם נוביצקי ורכז שהוא רכז ולא קומבו-גארד משוכלל כמו דרון וויליאמס. הוא לא ידע איך להשתמש בכלים שקינג נתן לו, והעובדה שג'ונסון לא היה החתמה של קינג לא נתנה לו יותר מדי סיכוי להישאר.

בסופו של דבר, עם הכח ההולך וגדל של השחקנים בליגה והעובדה שהג'נרל מנג'ר הוא הבוס, ההשפעה של המאמן על העולם שמסביבו היא הרבה יותר קטנה ממה שאנחנו רוצים לחשוב. עכשיו אולי הדרישות המופרזות, כביכול, של פיל ג'קסון נראות לנו יותר הגיוניות. כי מי מבטיח לו שבמקרה שקובי נפצע והלייקרס מפסידים 7 ברצף, הוא לא ידדה ללשכת האבטלה?

פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized, בוסטון סלטיקס, מינסוטה טימברוולבס, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

8 תגובות על סדרן עבודה מהולל או מאמן?

  1. MJ הגיב:

    טוב…. נתחיל מזה שפיל ג'קסון לא חתם בלייקרס בגלל שהבנאדם קפץ מעל הפופיק – הוא דרש 5% מהבעלות על הלייקרס – וזה היה הדיל ברייקר, לא זה שהוא יגנוב קצת מהסמכויות של קופצ'אק.

    אני מסכים איתך שתואר מאמן העונה הוא לא ממש רלוונטי, יש מלא מאמנים שזכו בו והם לא ממש הצליחו (ביירון סקוט עולה לי לראש) ובאמת הסיטואציה היא החשובה, כמו כל דבר בחיים.

    אבל להשוות את זה לאירופה, ולקחת שתי דוגמאות לא מייצגות ולהגיד שזה המצב באירופה זה די לעוות את המציאות. דווקא המקרה של דיוויד בלאט הוא המייצג יותר – באירופה אין את הפונקציה של GM כי הבעלים מתפקדים ככזה. זה כאילו נראה שהמאמנים באירופה, שאין מעליהם GM רשמי מעליהם הם בוני הסגל, אבל בעצם הבעלים מחתימים את השחקנים והמאמנים מאמנים, בדיוק כמו בנ.ב.א. רק שבנ.ב.א אנשי מקצוע עושים זאת (לרוב, בכל זאת בראד גרינברג היה GM בפילדלפיה…) ובאירופה הבן של דיוויד פדרמן חושב שהוא מבין כדורסל יותר מדיוויד בלאט בגלל שהוא צעיר ממנו, לא אימן אף פעם קבוצה ויש לו מלא כסף (לך תבין הגיון של יורשים).

    ולגבי דוק ריברס – אף פעם לא תפסתי ממנו כמאמן כדורסל משובח. הוא בעיקר ידע לנהל את האנשים שלו ברמה הפסיכולוגית, לתת לKG להנהיג ולתת לתיבודו לגרום להם לשמור. כנראה שזה הסוף של הסלטיקס, וחבל.

  2. איתי הגיב:

    עודה רושם שריברס מצליח לא בזכות יכולות האימון נטו שלו, אלא בגלל העובדה שציינת – שחקנים פשוט אוהבים אותו.ברגע שהוא העדיף את "הבן יקיר לי" רונדו על פני אלן, הקבוצה התפרקה.( אם בוסטון רוצה לבנות מחדש, שתיזום טרייד של רונדו תמורת דמיאן לילארד.) צפיה בהתקפה של בוסטון זה פשוט עינוי, להבדיל משיקגו או הספרס. (אגב בלאט – הכוכבים תמיד אהבו אותו, בניגוד לגרשון). היום רואים בבירור שתיבודו מאמן טוב יותר מריברס, כנ"ל אדלמן.

  3. MJ הגיב:

    ועוד משהו – בדיוק לפני שנה אדריאן פיטרסון קרע את הACL שלו, ואתמול בלילה הוא היה קרוב 9 יארד מלשבור את אחד השיאים המרשימים של הליגה (יארדים על הקרקע לעונה), והוא ככל הנראה יזכה גם בMVP. הלוואי הלוואי שזה אומר משהו על דרק רוז

  4. yuvaloz הגיב:

    אוקי דבר ראשון כל הפואנטה בהשוואה בין מעמד המאמן באירופה למעמד המאמן ב-NBA היה בשביל להראות שבאירופה המאמן יותר חזק מהשחקנים. אתה יכול לדמיין תסריט שבו שחקן באירופה, טוב ככל שיהיה, גורם לפיטורים של מאמן מוערך סטייל ג'רי סלואן? אבל זה כבר דיון אחר, על העובדה שיש יותר פרנצ'ייזים מפרנצ'ייז פליירס ותרבו הכוכבים ובלה בלה בלה.
    יש עוד הרבה דוגמאות למאמנים באירופה שמעורבים בכל מהלך בקבוצה שלהם פשוט לא רציתי לסטות מהנושא. איבאנוביץ' שהיה בקאחה לבורל ועוד ועוד. גם הסיטואציה של בלאט, אתה יכול לדמיין ב-NBA מצב בו מאמן מערער על טרייד של ההנהל (קרייג סמית' תמורת שון ג'יימס)?
    איתי, על הטרייד של לילארד הייתי מחכה. למרות שהוא רוקי העונה שלי (ו-MJ יכול לאמת את זה שאמרתי את זה עוד לפני שהתחילה העונה, הוא עדיין רוקי.רונדו הרבה יותר בשל,הוא שיפר את האחוזים שלו העונה מכל הטווחים ואולי זה לוקח קצת יותר זמן ממה שחשבנו, אבל הוא הופך לשחקן הרבה יותר שלם. עם החתיכות הנכונות לידו, הוא יכול לקחת קבוצה רחוק מאוד. זמנו של לילארד עוד יגיע.

    ובקשר לפיטרסון, כל הכבוד. הלוואי שדי-רוז יחזור באותו סטייל. נדמה שאנשים צתחילים לשכוח כמה הוא היה טוב.

    • איתי הגיב:

      רונדו אמנם שיפר את את הקליעה, אבל הוא אף פעם לא יקלע כמו CP3. לילארד, עושה רושם של פוטנציאל ליהיות הפוינט מס' 1 בליגה עוד כמה עונות, ואז יהיה לבוסטון קשה לשים עליו יד.
      בקשר לפוסט, אתה קצת סותר את עצמך: אתה מביא את אדלמן בתור דוגמא למאמן שמוציא סלע מן המים, ומגיע למסקנה שהכל תלוי בסיטואציה. אדלמן ותיבודו הם ההוכחה לתזה ההופכית.

  5. MJ הגיב:

    יובי – אין תרבות כוכבים באירופה – כי אין כוכבים… אני מבטיח לך, שאם לצורך העניין קירילנקו היה מתנה את הישארותו בצסק"א שאתה תהיה המאמן, היית היום מתכונן לחגיגות הנוביגוד בכיכר האדומה.

    בכלל, האקסיומה הזו שבאירופה זה כדורסל ובנ.ב.א זה בידור זה בולשיט אחד גדול. בכדורסל, בגלל הסיבה הפרוזאית שמשחקים בו 5 שחקנים בו זמנית, הוא זה שבו לשחקן אחד יש יכולת לשנות היסטוריה של ארגון שלם (אולי גם לק"ב בפוטבול, אבל זה דיון אחר). הדוגמא הכי טובה לזה היא הפיסטונס, הם הגיעו לגמר המזרח איזה 6 שנים רצוף – אבל כמה אליפויות היו להם? ונניח וראשיד היה יוצא לשלשה ההיא במשחק 7, והם איכשהו היו לוקחים עוד אליפות, אתה חושב שזה היה משנה משהו בחשיבה בליגה? אני מהמהר שלא, הרבה יותר קל לנסות להחתים איזה פרי אייג'נט מאשר לבנות קבוצה כמו הפיסטונס. אבל זה לא אומר שצריך לשנוא את תרבות הכוכבים הזאת. אני מעדיף את הנ.ב.א בכל זמן על כדורסל אירופאי, פשוט כי הם הרבה יותר טובים שם מעבר לאוקיינוס. ואז כל החכמה מתמצת בלהבין מי הוא הכוכב שעליו אתה בונה את הקבוצה שלך – למשל להחתים את אמארה על חוזה מקס ולבזבז את האמנסטי שלך על צ'ונסי – זה לא להבין את זה…

    איתי – ממש ממש לא מסכים איתך על רונדו. הוא שחקן לא שגרתי וצריך לבנות לו מסגרת לא שגרתית שבה הוא יפרח. זה האתגר של דני איינג' ואני דווקא מאמין שהוא יעמוד בו.

  6. yuvaloz הגיב:

    סורי על העיכוב בתגובה היה שיעור חדו"א סוער.
    טוב אמרתם כמה דברים נכונים וכמה דברים שאני חייב להגיב עליהם.
    איתי-כשדיברתי על הסיטואציה הנכונה, התכוונתי לסיטואציה לקחת אליפות או להגיע רחוק עם קבוצה. מאמן טוב הוא מאמן טוב (ואדלמן הוא מאמן מצוין, ולא וואן-טריק פוני כמו מייק ד'אנתוני) אבל כשהסיטואציה שלו מחורבנת אז אין לו סיכוי לעבור סיבוב בפלייאוף עם הקבוצה שלו ואין לו סיכוי לקחת אליפות. גם ת'יבודו, שבאמת דילגתי עליו קצת בפוסט הזה, מוכיח השנה שגם בסיטואציה לא משהו כשדי-רוז בחוץ, הוא מוציא מהקבוצה שלו יותר מ-100%. לעומת זאת, יש מאמנים שבסיטואציה מושלמת (ג'ונסון בדאלאס, ד'אנתוני בפיניקס) יהיו גדולים ומאמני העונה, אבל במקום אחר הם יכשלו.
    קצת הלכתי לאיבוד פה, הנקודה שלי היא שבגלל הצורה בה הכדורסל באמריקה בנוי בו המאמן מקבל מוצר מוגמר ואין לו כמעט השפעה על בניית הקבוצה, הסיכוי שלו להצליח יורד משמעותית והמעמד שלו נפגע מכך. מאמנים גדולים באמת כמו אדלמן ות'יבודו יתמודדו יותר בהצלחה עם המגבלות הללו.

    אלון-אין לי מושג מאיפה הסקת את המסקנה שאני מעדיף כדורסל אירופאי. ההיפך הוא הנכון. אם כבר, באמריקה זה כדורסל ובאירופה זה בהילוך איטי. הבאתי את אירופה רק כדי להשוות בין מעמד המאמן, לא מעבר לכך.

    אה, וגם אם תשלם לי, אני לא עובר לגור במוסקבה.

  7. פינגבאק: המאמן הכי טוב? | מרגישים NBA

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s