שלשום ישבתי עם חברה שלי בבר ואמרתי לה שמוזר לי שאין יותר NBA. מוזר לי לא לקום יותר באמצע הלילה לראות כל מיני מפלצות משחקות עם כדור. מוזר לי פשוט לישון. בזמן שלקחתי עוד שלוק תוסס מהבירה, היא ענתה לי שזה לא באמת נגמר, הרי יש דראפט, לא?
מעבר לתחושת הגאווה המוזרה שחשתי כלפיה שהיא בכלל הכירה את המושג הזה, חשבתי על זה שיש צדק בדבריה. זה לא באמת נגמר, זה רק הסוף. את הריק של סוף העונה מחליפים Mock Drafts, טירוף הפרי אייג'נסי ושאלות קיומיות אחרות על עתידה של הליגה הטובה בעולם. אמנם לא נראה בזמן הקרוב את לברון ג'יימס וסטף קרי מזעזעים את עולמנו, אבל יש לנו הרבה דברים אחרים לברר בעולם המקביל שלנו, שנקרא ה-NBA.
מרגישים NBA 