התקופה הזו של הפרי אייג'נסי, תקופת הנמנום, השקט שאחרי הסערה, היא התקופה שבה אני מתחיל לסכם את הקיץ ולעשות את מקצה הדירוג השנתי שלי. עד כה, העבודה די קלה. סן אנטוניו עקפו את כולם בסיבוב, דאלאס אכלו אותה בגדול, אינדיאנה בונה משהו מעניין ופט ריילי דפק עוד קיץ שקט ויעיל. אבל אז הגעתי לפילדלפיה, ולפתע המורכבות של התהליך שסם הינקי מעביר את הסיקסרס תקפה אותי במלוא עוזה.
זה הקיץ השלישי של הינקי כ-GM של פילדלפיה, קיץ שלישי כבר של העברות בקצב מסחרר, החתמות של שחקנים עם שמות פיקטיביים (לא, לא תצליחו לשכנע אותי שפורקאן אלדמיר, ג'אקאר סמפסון וטים פרייז'ר הם אנשים אמיתיים) ואגירת נכסים בלתי פוסקת. האם זה כבר מספיק זמן כדי לחרוץ גורלות לגבי הניסוי הכי פומבי וחסר בושה שהליגה ראתה מאז ומעולם?
מצאתי את עצמי מתחבט בשאלה הזו יותר מדי זמן, ולאט לאט התחלתי לפתח סכיזופרניה קלה. מצד אחד, אני מבין את כל הטיעונים בעד. מצד שני, יש המון טיעונים נגד. אז החלטתי לתת לסכיזופרניה שלי לזרום קצת, לגלוש אל המקלדת, לתת לחלק של המח שלי שבעד התוכנית של הינקי להגיד את דעתו, לתת לחלק השני את הזמן לטיעוני נגד, ובסוף אתם תוכלו להשאיר לי מספר של פסיכיאטר בטוקבקים. סבבה? התחלנו.
ה-GM הכי מוזר והכי הגיוני שהליגה ראתה אי פעם. סם הינקי
*********
בעד: נו, אז מה אתה אומר על הטרייד של הינקי עם סקרמנטו? גאון! חלב אותם!
נגד: מה הוא עכשיו עשה המשוגע? עשה טרייד על שחקן פצוע מקואלה למפור?
בעד: לא, מה פתאום. הוא לקח על עצמו את החוזים של ג'ייסון תומפסון וקרל לנדרי (27 מיליון דולר סך הכל לשנתיים הקרובות) וחילץ מהם בתמורה את ניק סטאוסקאס, ההוא שביל סימונס היה צועק את השם שלו בלי סיבה, זוכר? אז הוא גם היה הבחירה ה-8 בדראפט של העונה שעברה. אה, והוא גם הוציא מהם בחירת דראפט ב-2018 ואת הזכות להחליף בחירות איתם ב-2016 ו-2017.
נגד: אוי, נו, אל תגיד לי שגם אתה הפכת לאחד הזומבים של הינקי. עוד מעט תדקלם מתוך שינה "Trust The Process".
בעד: תשמע, קשה להתווכח עם הגישה שלו. הוא אומר שהוא רוצה קבוצה שתתמודד על האליפות, וקבוצות כאלו מנצחות 55 משחקים בעונה כל עונה, ואין לך דרך להגיע ל-55 ניצחונות אם אין לך כוכב ענק, ואיך תשיג את הכוכב הזה אם לא דרך הדראפט? מה שהוא עושה זה לגמרי הגיוני. הגיע הזמן גם שמישהו יעשה את זה. כל המנגנון של ה-NBA עם הדראפט זה כמו פתחה הקוראת לגנב. אז הגנב הזה הוא הינקי.
נגד: לא הייתה לי בעיה עם זה שהינקי הרס את הקבוצה שהייתה שם כשהוא הגיע. הם לא היו מגיעים לכלום עם ג'רו הולידיי כשחקן הכי טוב שלהם ולא הייתה לי בעיה גם עם הטנקינג בעונה הראשונה, אבל באיזשהו שלב הטקטיקה הזו הופכת להיות בעייתית. זו לא דרך להפוך לקונטנדרית.
בעד: מה זאת אומרת זו לא דרך להפוך לקונטנדרית? תסתכל על כל הקבוצות הגדולות של הליגה בשנים האחרונות. סן אנטוניו, הלייקרס, מיאמי, דאלאס, קליבלנד, אוקלהומה, גולדן סטייט. כולן הגיעו לאן שהגיעו כי הן בחרו כוכבים ענקיים בדראפט. אתה באמת חושב שהספרס היו הופכים לשושלת אם הם לא היו בוחרים את דאנקן ב-97, או שקליבלנד מגיעה לאנשהו אם לברון או קיירי לא היו נופלים אליה מהשמיים דרך הדראפט. אתה משלה את עצמך. קודם כל משיגים כוכב, אחר כך בונים סביבו.
נגד: זה לא ממש מדויק מה שאתה אומר. דבר ראשון, רוב הקבוצות הללו לא עשו טנקינג כדי להשיג את הכוכבים שלהן.
דבר שני, על כל דוגמא כזאת אני יכול לתת לך דוגמא על קונטנדרית שבנתה את עצמה לאו דווקא על בסיס שחקנים שהיו הבטחות גדולות בדראפט. ממפיס של השנים האחרונות, דטרויט של 2004, אינדיאנה של 2013-2014.
דבר שלישי, יש סיבה שדאנקן וקובי וכל שאר השחקנים שאמרת התפתחו להיות כוכבים גדולים כל כך, והיא כי הייתה להם מערכת מסביבם שעזרה להם להתפתח ולפתח הרגלים נכונים. לדאנקן היה את דייוויד רובינסון שיחנוך אותו, קובי שיחק ליד שאק בשנים הראשונות ואז אימן אותו המאמן הכי גדול בהיסטוריה. באוקלהומה שמו וטרנים מוכחים ליד כל הילדים המוכשרים שהם בחרו בדראפט, וגולדן סטייט עשו את אותו דבר בדיוק, רק טוב יותר. הינקי טועה כשהוא חושב שהוא יכול להיות הסוס שיעקוף את כולם בסיבוב האחרון. הסוס שלו פשוט לא יהיה מסוגל לזה כי הוא פיתח הרגלים לא נכונים. ג'ליל אוקפור ונרלנס נואל הם אחלה שחקנים, אבל אין להם אף מנטור בחדר הלבשה שיעזור להם להתמודד עם 15 הפסדים רצופים, אין להם אף מודל לחיקוי בקבוצה שיחבר אותם למשהו שדומה לקבוצת כדורסל. זה לא מספיק לאגור נכסים.
בעד: אבל באיזשהו שלב כל הנכסים הללו יתורגמו לכוכב ענק שישנה את המסלול של הפרנצ'ייז. תחשוב על זה, בדראפט הבא יש להם את הבחירה שלהם, שלבטח תהיה גבוהה, את הבחירה העסיסית של הלייקרס (מוגנת בחירות 1-3), את הבחירה של מיאמי (מוגנת 1-10), את הבחירה של אוקלהומה (מוגנת 1-15) ואת הזכות להחליף בחירות עם סקרמנטו. ועוד לא התחלתי לדבר על בחירות סיבוב שני. באחת הבחירות הללו הינקי יפגע, או אולי הוא יהפוך אותן לחבילת טרייד משוגעת שתנחית כוכב גדול. זה בדיוק מה שקרה לדריל מורי, המנטור של הינקי, עם ג'יימס הארדן. הוא אגר נכסים עד שהוא פגע ברגע הנכון.
הטרייד על הארדן הוא המודל לחיקוי של הינקי
נגד: ואולי הוא לא יפגע. את ג'ואל אמביד אתה זוכר? הוא גורם לגרג אודן להיראות כמו איש הברזל. הינקי שם יותר מדי ביצים על הדראפט, ומדובר במשהו אקראי יחסית. לפעמים אתה נדפק בלוטרי (הוא נדפק כבר שנתיים ברצף), לפעמים אתה נופל על שנתון לא טוב ולפעמים אתה בוחר על הפנים. טנקינג היא ממש לא ערובה להצלחה. ואם התוכנית שלו היא להביא כוכב לאו דווקא דרך הדראפט, אז למה אנחנו לא שומעים את פילדלפיה מעורבת בשמועות על דמארקוס קאזינס? או על קווין לאב בזמנו? האם הם לא כוכבים מספיק גדולים בשביל הינקי? האם רק אם מייקל ג'ורדן יחזור בזמן 30 שנה הוא יואיל בטובו לחשוב על טרייד שישפר את הקבוצה שלו?
הינקי כרגע משחק בטאקי והוא אוגר קלפים טובים וחושב איך הוא הולך לנצח את המשחק בתור אחד חלק ומרשים. הוא מפנטז על איך הוא הולך לשים טאקי ירוק, לגמור את כל הירוקים ואז לשים בסוף את הטאקי משנה צבע ולהעיף את כל הקלפים ולנצח את המשחק. אבל בזמן שהוא מפנטז וחושב, המשחק ממשיך להיות משוחק ומישהו אחר מנצח. או יותר גרוע, דופק לו את הקלף המבאס הזה של ההחלפת קלפים. כלומר, יפטרו אותו לפני שהוא יספיק לעשות את המהלך שלו.
בעד: אין מצב שיפטרו אותו. זה כמו השקעה במניה בנפילה. זה הכי מטומטם למכור כשאתה למטה. עדיף לך לחכות ולראות את התשואה. האוהדים של פילי וההנהלה מושקעים כבר יותר מדי בשיטה הזו, ותקרא לי משוגע, אבל אני חושב שזה יכול להצליח. זה הרבה יותר הגיוני ממה שסקרמנטו עושים, לדוגמא.
נגד: טוב, הקינגס הם לא דוגמא לכלום.
בעד: אתה באמת חושב שזה לא יכול להצליח?
נגד: יש לזה סיכוי קטן להצליח.
בעד: אני מריח אבל…
נגד: אבל הינקי מתעלם מהתהליך. אתה לא יכול לבנות בית עם יסודות רעועים ולצפות שהוא יחזיק מעמד. היסודות של הסיקסרס הם פשוט גרועים. אין שם קבוצה, יש שם פשוט חולצות כדורסל זהות שבמקרה נמצאות על המגרש באותו רגע. זו גם הדרך שבה הינקי מתייחס אל השחקנים שלו, וזה משפיע על הדרך שבה סוכנים מסתכלים על הקבוצה הזו. תראה מה קרה עם קיי.ג'יי מקדניאלס שנה שעברה.
בעד: התהליך הוא אוברייטד. ברגע שהינקי יפגע באבן הדומינו הראשונה, הכל יסתדר משם. מה שקורה שם כרגע זה אפילו לא היסודות, זה סתם הבירוקרטיה לפני שמתחילים לבנות בכלל. תראה את קליבלנד. הם היו פאנץ' ליין עד שלברון חזר, ופתאום הם מפלצת.
נגד: לברון הוא אחד למיליון, וכל עוד אין לך לברון, אתה לא יכול לזלזל בתהליך. אתה חושב שרודי גובר היה יכול להפוך ל-Stifle Tower בפילדלפיה? ביוטה הוא משחק לצד שחקני NBA אמיתיים, בקבוצה שמנסה לנצח, וזה הופך אותו לטוב יותר. אם הוא היה הולך לפילי הוא לא היה נדרש להשתפר כי זאת לא קבוצת NBA כרגע. לא מעניין אותם מה שקורה כרגע בקבוצה, הינקי עסוק כל כך בנכסים שלו שהוא לא מרים את הראש ומריח את הפרחים.
כל פעם שאתה מצליח לגרום למישהו ללכלך עליך במשך חצי שעה, כנראה שאתה עושה משהו לא נכון.
בעד: אז אתה אומר ששחקנים צעירים, אינספור בחירות דראפט איכותיות ומלא מקום מתחת לתקרת השכר זה לא הדרך הכי טובה להתחיל בנות קבוצה לאליפות?
נגד: אני חושב שזאת אחלה דרך, אבל זאת כבר השנה השלישית שאנחנו רואים את התהליך הזה, ואי אפשר להתעלם מתופעות הלוואי שלו. מה שהינקי עושה בפילדלפיה הוא אולי הגיוני ומובן בליגה שנותנת עדיפות למי שגרוע ומנסה להפסיד על פני מי שבינוני ומנסה לנצח, אבל הוא מנוגד לכל מה שספורט מייצג ומפר כל חוק לא כתוב שיש בספר האתיקה הוירטואלי שיש לי בראש.
בעד: ב-2015, כשיש טור דה פראנס ברקע, דיבורים על אתיקה בספורט זה קצת נאיבי. הינקי עושה את מה שהוא צריך לעשות.
נגד: נסכים לא להסכים?
בעד: מוסכם.
*********
למישהו יש קלוזפין?
מרגישים NBA 
ע נ ק יש סיכוי שזה יצליח אבל האמת מה שהכי צורם לי זה המשפט על גובר.כל עוד הוא לא מאזן את החזון בשיטה והתקדמות כלשהיא משנה לשנה.העסק יתפוצץ או פשוט לא ימריא.וכרגע הכל מראה על חוסר שיטה ואין שום תכנון הגיע מנקודה 1 ל 2.אבל……….. אחלה שיחה היתה לך יובל
איבדת אותי כשזה הגיע לאתיקה. אבל חוץ מזה – פוסט מעולה!
פוסט מעולה. הייתי שמח לדון גם בשאלה: מתי הוא צריך ללחוץ על הטריגר?
אחרי הדראפט הבא?
כאילו- הבנו איך החלק של צבירת הנכסים עובד. מקבל מלא bargains. עכשיו מעניין לראות איך יעבוד השלב שבו הוא מתחיל לנסות אשכרה לנצח, ומתי זה יתחיל?
ההימור שלי הוא שהשנה זאת השנה האחרונה שהוא עושה טנקינג במלוא מובן המילה- יש לו כבר ככ הרבה בחירות שהוא לא צריך להיות בלוטרי של 2017. מעניין איך זה יעבוד.
מעולה!
אני חושב שאיבדתי את ההגיון בתהליך של פילדפיה ברגע שהם זרקו את מייקל קרטר וויליאמס ואת קיי.ג'יי. מקדניאלס. איזה תהליך בניה זה אם אתה זורק את רוקי השנה בשנה השניה שלו?
לדעתי האוהדים של פילי פשוט צריכים לעשות חרם על הקבוצה. לא מגיעים למשחקי בית של קבוצת CBA. אם ההנהלה לא תראה צעדים טובים קדימה אין שום סיבה שאוהדים ימשיכו להגיע. או שיעודדו את היריבה בכל פעם…
ומסכן אוקפור. שחקן מעולה שנקלע לסיטואציה קשה בקבוצה מביכה. מגיע לו יותר.
פוסט מעולה. אני לגמרי בעד הנגד בגלל השנתיים שעברו כבר, שנתיים מלאות כולל בחירות דראפט וכל הנכסים.
קבוצה יכולה לעשות טנקינג, ולהשתפר דרך הדראפט, זה מצויין. אבל צריך תהליך עם בסיס כלשהו שמשתפר משנה לשנה. זה מה שהיה באוקלהומה, זה מה שהיה בבולס (עם ג'ורדן) זה גם היה עם קליבלנד בסיבוב הקודם, וזה גם המשיך שם שלברון עזב עם קיירי וטומפסון וורז'או ודלבדובה. בסיס של שחקנים שהיווה את הקבוצה. גם בדראפט היינקי בוחר שחקנים שיוכלו לשחק רק עוד שנה(פעמיים), שעדיין באירופה וכו'. אין שם שום תהליך, וגם שפוגעים הם בחירות דראפט לא רעות, הוא מחליף אותם. לפי דעתי זה גרוע. כמה שנים יש להם עוד לחכות?
אני חושב שקרטר וויליאמס נזרק מפילדלפיה, בגלל שהוא לא קלעי, והמחשבה הייתה לבחור את דיאנגלו ראסל( מה שמעיד על אלמנט המזל בטאנקיג. היה לו את אמביד ואת נואל שמהווים שני פוטנציאלים ענקים להיות סוג של מגדל תאומים, הפציעה של אמביד טרפה את הקלפים ביחד עם הבחירה של הליקרס בראסל. אני לא אוהב להגיד אם… אבל.. אם אמביד היה מחלים וראסל היה נבחר על ידיהם פתאום ביחד עם סאריץ והבחירות הגבוהות של שנה הבאה היה מתרכב פה תלכיד עם פוטנציאל של להיות לפחות אוקלהומה של המזרח. בכל מקרה במידה ואמביד יהיה סוג של אודן אז התהליך התעכב, אבל אוקופור לטעמי ממש נראה מצויין התקפית, הוא בשל כבר עכשיו להיות שחקן של 10 20 , ונואל יחפה על אי ההגנה שלו. במידה וימצא רכז ברמה גבוהה בדראפט הבא ביחד עם סאריץ, אני חושב שהינקי יבחר בשנה שנתיים הקרובות כגנרל מנגר של השנה
שלום לכולם. אנחנו עוסקים בספורט ובתחרות, והסיקסרס הם כישלון על המגרש ומושא ללעג בתוכניות. אבל לטעמי, רוב הדיון על התהליך של הקבוצה עוברת מתעלם מעובדות ולוקה בניסיון שלו לתייג אותו בנקודת זמן זו כהצלחה או כישלון. אני רוצה קצת לאתגר אמירות שנכתבו כאן.
מתנצל מראש אם יצא לי ציני או לא נחמד לפרקים, הנושא בוער בי, וחוץ מזה – ככה אנחנו הזומבים של trust the process .
"לא תצליחו לשכנע אותי שפורקאן אלדמיר, ג'אקאר סמפסון וטים פרייז'ר הם אנשים אמיתיים".
ידעת שברוס בואן, שנתיים לפני שהפך לשחקן משלים פנטסטי בסן אנטוניו, עבר לתקופה קצרה בפילדלפיה של לארי בראון ולא החזיק מעמד? מעניין כמה זניח הוא נראה אז. ידעת שמאט בארנס עבר לפילדלפיה בעסקת כריס וובר, ישב על הספסל חודשיים ושוחרר? אני בטוח שאף אחד בפילי לא האמין שהוא מתאים לליגה.
אין לי כמובן שמץ של מושג מה הסיכוי של אלדמיר או סמפסון להצליח, הם בטח לא נראים כרגע כמו שחקני רוטציה לגיטימיים בליגה, אבל גם בואן ובארנס בטח לא נראו משהו. אין לך, לי או לאף אדם שלא נמצא צמוד לפילדלפיה את היכולת לנחש ניחוש מושכל איזה קריירה תהיה להם. אנחנו לא רואים אותם באימונים או במשחקים, אז אני לא אעז להניח ששחקנים שהשלימו את עונת הרוקי שלהם הם כישלונות.
"זה הקיץ השלישי של העברות בקצב מסחרר".
לא מדויק. בקיץ הראשון שלו, הינקי עשה 3 טריידים (הולידיי-נואל, קיבל את אלדמיר+ווייט מהרוקטס ואת טוני וורוטן ממפיס), בקיץ השני שלו, עוד 3 טריידים (שלושתם על שחקנים זניחים ובחירות סיבוב שני), בקיץ הנוכחי – עסקת סטאוסקס. בדראפט האחרון כל פילדלפיה היתה מאוכזבת שהוא עשה רק עסקה אחת, וגם בה לא קיבל שום דבר לעונה הקרובה. לכן, אין שום קצב מסחרר ואין צורך להיות מסוחרר לחינם.
"באיזשהו שלב הטקטיקה הזו הופכת להיות בעייתית. זו לא דרך להפוך לקונטנדרית"
הינקי אומר הרבה פעמים שיש עוד 29 קבוצות וכולן רוצות אותו דבר, ולכן אי אפשר להבטיח אליפות. אוקלהומה בנתה דרך הדראפט ועדיין לא לקחה אליפות, אבל אני מניח שכל אחד בפילי היה מוכן לעשות את הדרך שהם עשו – בנייה של כמה שנים שיצרה תלכיד שנותן סיכוי בכל עונה (בריאה) לאליפות. יותר מזה אי אפשר לבקש. בכפוף לזה, מה כן אפשר לעשות? אפשר להיות הכי אופורטוניסטיים בניסיון לגייס כמה שיותר כישרון בזמן קצר, לפתח אותו ולקדם אותו (ואני אגע בפיתוח בשורות הבאות), כדי לבנות סגל לקבוצת צמרת. בשביל זה מנהלים טאנקינג מובחן ועקבי, בשביל זה שומרים על מקסימום קאפ, כדי להגיע לנקודה בה ניתן יהיה לשחזר את ההארדן טרייד. ובכלל, באיזה שלב זה הופך בעייתי?
"הינקי נדפק כבר פעמיים רצוף בדראפט".
למה, כי הוא ירד מקום ולא לקח את וויגינס בשנה שעברה או ראסל השנה? ואולי אוקפור יהיה בעוד עשר שנים הכי טוב מבין שחקני המחזור שלו? ואולי טאונס לא יממש את הפוטנציאל? ואולי אמביד יחלים (כמו שג'ורדן חזר מהפציעה הזאת וכמו שאילאגאוסקס חזר ממנה) ויהיה טוב מג'בארי פארקר? מישהו כאן אורתופד שבדק את אמביד ויודע להגיד היום שהקריירה שלו גמורה?
אני אשמח אם כל מי שמניח הנחות לגבי הקריירה העתידית של נואל, אוקפור, אמביד, ברנדון אינגרם או בן סימונס, יודה לעצמו שאין לו מושג אם הם יצליחו או לא. ואם הוא מוכן לקבוע בנחרצות שהם לא יצליחו, אז שיחזור לתחילת הקריירה של סטיב נאש ויזכור שהוא קלע 3.3 נקודות לערב בעונתו הראשונה בליגה והגיע לדאבל פיגרס רק בעונתו החמישית. הדראפט הוא כמובן הימור, אבל עד שלא יוכח אחרת, אף אחד לא נדפק.
"הינקי מתעלם מהתהליך. אתה לא יכול לבנות בית עם יסודות רעועים ולצפות שהוא יחזיק מעמד. היסודות של הסיקסרס הם פשוט גרועים. אין שם קבוצה, יש שם פשוט חולצות כדורסל זהות שבמקרה נמצאות על המגרש באותו רגע. זו גם הדרך שבה הינקי מתייחס אל השחקנים שלו, וזה משפיע על הדרך שבה סוכנים מסתכלים על הקבוצה הזו. תראה מה קרה עם קיי.ג'יי מקדניאלס שנה שעברה"
"אם גובר היה הולך לפילי הוא לא היה נדרש להשתפר כי זאת לא קבוצת NBA כרגע. לא מעניין אותם מה שקורה כרגע בקבוצה, הינקי עסוק כל כך בנכסים שלו שהוא לא מרים את הראש ומריח את הפרחים"
אני חושב שההנחה שהמועדון לא בונה יסודות טובים ולא מנסה לשפר שחקנים היא שגויה מיסודה. נהפוך הוא, אם מדברים על בנייה, אז הקבוצה הזאת מושקעת כולה בתהליך בנייה יסודי. הנה דוגמאות:
א. דחיפה למצוינות. אתה יודע שאת ה-hustle stats שהליגה התחילה למדוד בליגת הקיץ הנוכחית, בפילדפיה כבר מודדים שנתיים? אתה יודע שזה אחד המדדים שבעזרתם בפילי בודקים שחקנים ואת האאוטפוט שלהם?
ב. Sports Science. אתה יודע שפילדלפיה מושקעת בנושא מעל הראש? ששחקנים הולכים לישון עם איזה מכשירון שמודד כמה שעות שינה יש להם, כדי לוודא שהם זוכים למנוחה ראויה? הנה לינק שמסביר את הגישה של הקבוצה לנושא http://www.csnphilly.com/basketball-philadelphia-76ers/sixers-hire-new-sports-science-and-training-guru
ג. שיפור מדדים. אני בטוח שאתה יודע שהקבוצה, שדורגה ב-2014 במקום ה-27 בליגה ב- Defensive efficiency, קפצה למקום ה-12 ב-2015. עבורי, זה אומר הרבה על הדגש, על רמת מחויבות של שחקנים ושל מועדון. זה מעיד על קבוצתיות ולא על זה שיש אצלנו רק אנשים עם "חולצות כדורסל זהות". אם זה ישתפר גם השנה, זה יהיה חלק מתהליך והוכחה מוצקה לכך שבונים אצלנו יסודות.
ד. אם תשאל את קואץ' דיוויד ת'ורפ, אז מה שפילי עושה לפיתוח צעירים חורג מהנורמה (ניסיתי למצוא את הלינק למאמר וידאו של מינואר השנה, אבל הדף של truehoop tv מחזיר URL ללא קטע הוידאו). מקווה שתאמינו לי כשאני כותב שתורפ' אמר שמה שפילי עושים עם ג'רמי גרנט צריך להיות מודל לחיקוי בכל הליגה בנוגע לפיתוח צעירים.
אגב, אני מאוד אשמח לשמוע איך סוכנים מסתכלים על הקבוצה בצורה עקומה. אני באמת רוצה להבין מי הסוכנים שלא מוכנים שהשחקנים שלהם יגיעו לפילי. יש לינק? יש מישהו שאמר שהלקוח שלו לא ידרוך בפילי כל זמן שהינקי שם? או שזה רק נשמע נכון לכתוב? אגב, ג'ימי באטלר היה מוכן לשמוע אותנו הקיץ, לפחות לפי הפרסומים (http://espn.go.com/chicago/nba/story/_/id/13174030/jimmy-butler-remain-chicago-bulls-just-mulling-length-deal).
נכון, היום הקבוצה לא נראית כמו יעד אטרקטיבי. ואולי עוד שנתיים, כשיהיה אוסף כשרונות מלא ובשל יותר, מתקו אימונים חדשני והמון כסף לבזבז, היא כן תהיה?
"אני חושב שזאת אחלה דרך, אבל זאת כבר השנה השלישית שאנחנו רואים את התהליך הזה, ואי אפשר להתעלם מתופעות הלוואי שלו. מה שהינקי עושה בפילדלפיה הוא אולי הגיוני ומובן בליגה שנותנת עדיפות למי שגרוע ומנסה להפסיד על פני מי שבינוני ומנסה לנצח, אבל הוא מנוגד לכל מה שספורט מייצג ומפר כל חוק לא כתוב שיש בספר האתיקה הוירטואלי שיש לי בראש".
א. מהן תופעות הלוואי? אני מבקש לקבל עובדות שיצביעו על תופעות לוואי הרסניות כל כך שמהן המועדון והשחקנים לא ישתקמו. אתה לא הראשון שכותב על זה, אבל אולי תהיה הראשון שגם מוכיח את הטענה הזאת.
ב. לגבי הטענות לחוסר ספורטיביות – הרי ברור שהשחקנים שמשחקים, רוצים לנצח בכל מאודם. ברט בראון? כנ"ל. זה שהם לא מספיק טובים, זה ברור ומשתקף בטור הניצחונות, אבל אין כאן חוסר ספורטיביות. הטענות היחידות צריכות להיות לאוהדים של הקבוצה. ואני לא בטוח שהם מתלוננים, לפחות לא יותר ממה שהם התלוננו לפני שהתחיל התהליך. אגב, עם כל הדיבור על טאנקינג, שמתם לב שפילי לא גמרה אף עונה כקבוצה הכי גרועה בליגה? אלו לא נוצות שאני מתהדר בהן, רק עובדות.
"האם זה כבר מספיק זמן כדי לחרוץ גורלות לגבי הניסוי הכי פומבי וחסר בושה שהליגה ראתה מאז ומעולם?" כמובן שלא. איך אפשר לשפוט תהליך באמצעו? אם הנהלת פילדלפיה אמרה להינקי "קח לעצמך 5 שנים לבנות קבוצה" ועברו שנתיים על המגרש, איך אפשר לתייג את התהליך ככישלון? האם היו יעדי ביניים בתוכנית שעל פיהם מישהו שופט את הקבוצה? אני לא מכיר אותם ואני מניח בביטחון מלא שמעטים האנשים מחוץ לארגון שנקרא פילדפיה 76 שמכיר את יעדי הביניים.
אז יש מבחן תוצאה, שעליו אי אפשר לענות. ויש גם את מבחן העין – ואני מבין שלהרבה אנשים זה נראה רע. אבל אני מסתובב (קצת יותר ממה שבן נורמלי צריך להסתובב) בפורומים של אוהדים. במבחן העין שלהם, הקבוצה עוברת. אחרי שנים של התבוססות בבינוניות, לקבוצה יש כיוון מובחן ולאוהדים יש סבלנות. בונים קבוצה לאט, כנראה הכי לאט שהיה אי פעם. ואנחנו אוהבים את זה. יש חשיבה תהליכית, יש כיוון. דריל מוריי אמר על הינקי – הוא אסטרטגי בכל דבר שהוא עושה.
אני רוצה שנחשוב שנייה על מועדון שנראה אבוד במשך שנים, מועדון שסבל, שלא נראה שהוא יוכל להגיע לכלום. היה שם כל כך גרוע, שסימונס כתב את הקטע הזה על גולדן סטייט ווריורס במרץ 2012 (לפני שלוש שנים וארבעה חודשים) – http://grantland.com/features/how-annoy-fan-base-60-easy-steps – אני לא אומר שניקח אליפות עוד שלוש שנים או עוד שבע, רק מציע לשים לב לזה שאופנה ששולטת בדיון היום יכולה להפוך ללא עדכנית במהירות כהוהה יחסית.
רק להדגיש, אני לא יודע אם הכל מושלם בתהליך. הטריידים בדדליין האחרון על MCW ומקדניאלס היו קשים לי לעיכול, למרות שאני מבין אותם, לפחות תיאורטית. אני לא יודע למה אנחנו לא מסתערים על קאזינס כשנראה שהוא פנוי. סאם הינקי מעולם לא מתייעץ אתי וגם ככה המועדון די מסוגר מבחינה תקשורתית. אנחנו בקיץ שלישי של בניה, עדיין אין כישרון מוכח באף עמדה ובטוח שעדיין נצטרך הרים של סבלנות כדי להפוך לקונטנדרית. הכל נכון וברור. אז הנה קטע שמתמצת עבורי הכל אודות הדרך של הינקי ושלנו. זה משתקף בציטוט אישי שהוא בוחר לתת לכתבה הזאת http://espn.go.com/nba/story/_/id/12318808/the-philadelphia-76ers-radical-guide-winning
Instead, the quote concerns Robert Caro, the Pulitzer Prize-winning author of painstaking, mountainous biographies of Robert Moses and President Lyndon B. Johnson, the latter of whom the 79-year-old writer is in the midst of chronicling in five volumes. When Caro first set out to write all 1,296 pages of The Power Broker, the Moses tome, he'd famously promised his wife that he'd be done with a manuscript in nine months. It took him 522 interviews and seven years. At one desperate point in the process, the story goes, Caro ran out of money, and when he returned home from a research trip, his wife told him that she'd been forced to sell the house they were sitting in.
It was Caro's very first book. He kept working.
"Robert Caro," Sam Hinkie tells me, grinning, "is my favorite writer."
אחלה תגובות. אני אנסה לענות על חלק כי אני באמצע תקופת מבחנים עמוסה למדי. מקווה שאתם מבינים.
אסף – אני חושב שלהינקי היו ויש הזדמנויות ללחוץ על הטריגר, הוא פשוט מחכה לכוכב הנכון ואז הוא יתחיל לבנות באמת. אני לא חושב שיש לו דדליין.
משהו – יש להם זמן עד שלהנהלה ימאס, אבל כמו שאמרתי, הם כבר מושקעים יותר מדי בתהליך הזה שלפטר את הינקי עכשיו או בעוד שנה זה כבר ממש מטומטם. הם ילכו איתו עכשיו באש ובמים.
פטריק – MCW נזרק כי היה אחלה טרייד. להשיג בחירת סיבוב ראשון מהלייקרס תמורתו זה משהו שנראה לי הרבה מאוד קבוצות היו עושות. הבעיה לטעמי היא שקרטר וויליאמס פיתח הרגלים רעים בגלל שהמערכת בפילדלפיה לא טרחה לשפר אותו, והם החליטו לעשות עליו טרייד כשהערך שלו עוד היה גבוה.
עומר – תגובה מעולה ומרוהטת. מבסוט עלייך.
שים לב שלא ניסיתי לתייג את הפרויקט של הינקי בשום שלב, ושהצגתי את שני הצדדים של המטבע. אני מבין את הטיעונים בעד שהצגת באלגנטיות כה משכנעת, אבל אי אפשר להתעלם גם מהטיעונים נגד, ולהגיד שאתה רוצה הוכחות לתופעות הלוואי זה קצת לטמון את הראש בחול.
קיי.ג'יי מקדניאלס חתם על חוזה לעונה אחת בזמן שהינקי רצה שיחתום על 4 (חייב להודות שלא ממש הבנתי את הטרייד הזה מבחינת הינקי כי מקדניאלס היה שחקן חופשי מוגבל בסוף העונה, אז למה לא פשוט להשוות כל הצעה שיביאו עליו? קצת מוזר). שחקנים כמו דני גריינג'ר ואנדריי קירילנקו סירבו להתלבש אחרי שהועברו לקבוצה (לינק – http://articles.philly.com/2015-01-13/sports/57988440_1_brett-brown-dario-saric-sixers) או שמנהלים ברחבי הליגה לא רוצים לדבר עם הינקי (לינק – http://www.csnphilly.com/blog/700-level/nobody-wants-talk-tank-architect-and-sixers-gm-sam-hinkie), מה שנראה לי טיפשי לגמרי מצידם, אבל אלו תופעות לוואי שאי אפשר להתעלם מהן.
בקשר לבארנס ובואן, מתי הם התחילו לפרוץ? כשהם שיחקו ליד שחקנים איכותיים שהם יכלו להתפתח לידם. לא כשפשוט זרקו אותם למים ואמרו להם תשחו. ההשקעה של פילי בסטטיסטיקות מתקדמות היא מבורכת, וכל הכבוד להם שהם מנסים כל מיני שיטות חדשניות, אבל בינתיים אני לפחות לא רואה שיש לזה תוצרת כלשהי.
מילת המפתח פה היא בינתיים, כי הפרויקט הזה של הינקי הוא רחוק מלהיגמר, ונוכל לבחון אותו באמת רק עוד כמה שנים, כשיהיה ברור אם הוא הצליח או נכשל. כיום, כל מה שאנחנו יכולים לעשות זה לנהל שיחות סכיזופרניות עם עצמינו כי הדבר הזה הוא באמת חסר תקדים, ואם הוא יצליח, אנחנו נראה יותר מנהלים הולכים בדרכו. אם הוא יכשל, הוא יזכר לעד כאחד המנהלים הגרועים בהיסטוריה. בוא נדחה את הדיון הזה לעוד שנתיים שלוש. לטעמי, בגלל שפילדלפיה במזרח, יש לו סיכוי לא רע להצליח, אבל נראה.
לגבי התשובה שלי, ברור שהתייחסתי לחצי השלילי שלך בדיון שלך עם עצמך – החצי הזה מייצג דיעה די רווחת.
לגבי מקדניאלס – אני גם לא אהבתי את הטרייד. התיאוריה שלי היא שהינקי לא רצה לשלם לו בקיץ, כדי לא לסמן שהוא מוכן לסגת מאסטרטגיית החוזה לארבע שנים לבחירות סיבוב שני (להלן, החוזה ע"ש צ'נדלר פרסונס). אם מקדניאלס היה יוצר תקדים ומקבל מהינקי כסף אחרי עונה אחת, אז כל בחירת סיבוב שני היתה מנסה לכופף את הינקי בעתיד וחוזה פרסונס היה הופך לכלי לא אפקטיבי. זאת תיאוריה שאני המצאתי, אז אין לה שום סימוכין.
לגבי קירילנקו או גריינג'ר – שחקנים בסוף הקריירה, לא נראה לי שמישהו ספר אותם כשהם הגיעו לקבוצה. הם הגיעו, אם אני זוכר, עם בחירות סיבוב שני, וזאת הסיבה היחידה שהם נחתו אצלנו.
לגבי מנהלים שלא רוצים לדבר איתנו – הלינק שהפנית אותי אליו הוא לכתבה מחודש ינואר. מאז עשינו טריידים עם מילווקי, ניקס, סקרמנטו, יוסטון, דנבר ואני מניח שדיברנו עם עוד קבוצות. נראה לי שאופציית הטריידים לא חסומה בפנינו 🙂
לגבי בואן ובארנס – הם רק היו דוגמא לזה שאין שום הגיון בלכתוב ששחקנים עלומי שם הם כלום ושום דבר, בלי שאתה מכיר אותם. בכל קבוצה יש כאלה. יהיו כאלה, מעטי מעט, שיפרחו ויהפכו לשחקנים לגיטימיים. גם נמצא כאלה בפילדלפיה, גם תחת המשטר הנוכחי. קובינגטון נראה אחד כזה. פייר ג'קסון אולי יהיה כזה.
שנינו מסכימים שהמוצר לא גמור, אבל השאלה היא האם התהליך נכון. אתה היית אמביוולנטי, בעיני התשובה היא כן, ועל זה הויכוח שלי עם לא מעט אנשים. אגב, זאק לואו בדיוק כתב על זה היום – http://grantland.com/the-triangle/a-tale-of-two-cities-phoenix-and-philly-plot-different-courses-to-contention/
לגבי תופעות הלוואי. אני ממש לא טומן את הראש בחול, אני פשוט חושב שזאת אמירה רווחת ולא יותר מזה. סוג של מיתוס שקבוצה מפסידה מפתחת הרגלים של לוזריות. אני שומע על זה, אבל רוצה להבין במה זה מתבטא לגבי פילדלפיה ואת זה אף אחד לא הצליח להראות לי.
מצד שני, כל מה שאני קורא על האופן שבו פילי דוחפת את השחקנים שלה, מצביע על זה שהקבוצה מנסה לבנות הרגלים נכונים ולהניח יסודות נכונים. תחשוב על זה – ברט בראון עבד 8 שנים בספרס, אז הוא בטח יודע משהו על בנייה נכונה ועל אופי מסוים שצריך להיות למועדון ולפרטים בו. נראה לי ממש לא הגיוני שהוא יהיה חלק מארגון שמתעלם מהשרשת הרגלים רעים. אנחנו לוקחים שחקנים צעירים, רעבים – נותנים להם חוזי רעב במושגים של הליגה ונותנים להם במה להוכיח את עצמם. הקבוצה אומרת לג'רמי גרנט, קובינגטון, סמפסון, פייר ג'קסון (שאני מקווה שיקבל חוזה), הוליס תומפסון, וורוטן – הנה הבמה, תנו בראש. תתאמצו עכשיו, תעשו הכל כמו שאנחנו מבקשים, כדי לקבל את החוזה הבא.
בוא נודה על האמת. פילי עושה לכולנו את החיים לא שגרתיים באופן שבו היא מנוהלת. אני לא מכיר עוד קבוצה שבה האוהדים מעריצים יותר מכל את ה-GM. אני לא מכיר קבוצה שהאוהדים מתרגשים ככה מהלוטרי – https://www.youtube.com/watch?v=yGxjZTNN59Q אני לא מכיר קבוצה שחושבת ככה. שהמנהל שלה מסביר את תורת הניהול שלו במושג כמו optionality.
יש לנו השנה שתי בחירות לוטרי שמצטרפות (אוקפור וסטאוסקס) ובשנה הבאה אולי 4 בחירות לוטרי שיצטרפו אלינו – אמביד, הטופ 5 שלנו, הבחירה של הלייקרס שצפויה להיות גבוהה וסאריץ שיהיה לו אפשרות בייאאוט בקיץ הבא. חוצמזה, יש את הבחירות של מיאמי ו-OKC שתהיינה ודאי פחות חזקות ומספיק קאפ בשביל לרדוף אחרי פרי אייג'נטים איכותיים או למצוא את הפרטנר הנכון לטרייד. אני מניח שנוכל להתחיל לדגדג את הפלייאוף עוד שנתיים וממש להיות קבוצת פלייאוף עוד שלוש שנים בתסריט סביר. זה אומר שיקח להינקי חמש שנים לבנות את השלד. זה המון זמן לחכות, המון. אבל כמו שכתבת יובל, ככל שהקבוצה יותר מושקעת בתהליך, ככה היא לא יכולה לאפשר לעצמה לזנוח אותו.
ול-brownstone666 – לגבי MCW, אני חושב שהמחשבה מאחורי הטרייד היתה כזאת: מדובר בשחקן שהמספרים שלו נופחו בגלל usage rate מאוד גבוה וקצב משחק גבוה. אם תוריד אותו לקצב משחק רגיל ולאחוזי שימוש נמוכים יותר, הוא פתאום יראה פחות מרשים מבחינת מספרים. אחוזי הקליעה שלו היו נמוכים מאוד ויחס האיבודים/אס לא היה טוב. מצד שני, עמדת הפוינט גארד היא העמדה הכי רוויית כישרון כרגע בליגה, ולכן הגיוני להניח שניתן יהיה למצוא שחקן מעולה מתישהו בעמדה הזאת (טרייד/פרי אייג'נסי).
התמורה עבור MCW בטרייד היתה הימור. פיניקס הימרה שהלייקרס יתחזקו בקיץ והבחירה לא תהיה גבוהה (ולכן לקחו את ברנדון רייט ממילווקי). הינקי הימר שהלייקרס לא יצליחו לבנות קבוצה חזקה, מה שתיאורטית אמור להביא בחירה יפה בדראפט 2016. כרגע נראה שהוא מנצח את ההימור, למרות שהכל עוד יכול להשתנות מבחינת הסגל של הלייקרס.
אני אגיב בקשר ל-MCW:
אחוז שימוש גבוה, מספרים מנופחים, הרבה איבודים, אחוזים נמוכים: הכל נכון.
אבל אתה (הינקי) בחרת אותו בדראפט. אתה האמנת בו. והוא בתמורה החזיר לך בעונה ראשונה נהדרת.
ואז בתמורה אחרי עונה וחצי אתה אומר לו שאתה לא מאמין בו יותר? איזו מין גישה זו?
מה זה משדר לאוקפור? שאם הוא יתן 20 ו-10 (והוא כנראה יתן, כי גם הוא יזכה למספרים מנופחים) אז יעיפו אותו אחרי שנתיים? המסר פה לשחקנים הוא מאוד מבלבל. תהיו טובים כדי שנעשה עליכם טרייד?
בנוסף MCW הוא שחקן טוב לטעמי וייחודי בעולם ה-PG של הליגה. הוא גבוה, לוקח הרבה ריבאונדים, חוטף מצויין ולא שחקן הגנה נוראי כמו שאומרים עליו (וגם רק בן 23). שים לב לשיפור במעבר למילווקי: גם באחוזים, גם באיבודים, גם בחטיפות. מה זה אומר? שבשיטה טובה עם שחקנים טובים סביבו הוא עושה הרבה פחות שטויות. פילי עוד תצטער על זה לדעתי.
1. בוא נניח שאוקפור אמור לעצמו: העיפו את MCW, מה זה אומר עלי? האם גם אותי יחליפו בעוד שנה וחצי?
נו, אז מה? אז הוא יפסיק היום להתאמן ולהתאמץ? אז הוא לא ירצה להיות שחקן ששווה חוזה מקס אחרי שחוזה הרוקי שלו יגמר? אז הוא ידרוש טרייד? גם אם תהיה לו תחושה שמקום העבודה שלו לא בטוח כמו שהוא היה שואף, אני חושב שאתה מקנה עודף חשיבות לתחושה הזאת. כמה פעמים שמעת שחקנים אומרים: "היה טרייד, זה הביזנס וצריך להתרגל אליו"?
2. הינקי רוצה לנצח כל משחק, אבל מוכן להפסיד היום יותר בשביל לנצח הרבה יותר מחר ומחרתיים. אין מנהל אחד בליגה שאומר לעצמו: וואו, יש לי שחקן על ביד ואני עכשיו הולך להחליף אותו בשביל זבל". הינקי החליף שחקן שהוא העריך פחות ממך וקיבל תמורה מעולה (להשקפתו) עם בחירה של קבוצת לוטרי. אנחנו לא נמצאים בנקודה שאפשר להעריך את הטרייד הזה.
אני עם עומר
עומר, קצת קשה לי להיות נחרץ לגבי הסוגיה של פילדלפיה כי באמת זה משהו לא שגרתי ונראה לי שנוכל לבחון אותו רק בעוד כמה שנים.
למרות זאת, יש משהו שאמרת שאני לא מסכים איתו וזה לתת לגרנט, סמפסון, קובינגטון ודומיהם את הבמה ויאללה שיתנו בראש. אני חושב שזה לא צעד נבון פשוט לזרוק רוקיז ככה למים העמוקים, גם כי אין להם באמת תחרות אמיתית על המקום ברוסטר שתגרום להם להשתפר ולפתח את המשחק שלהם (קרטר וויליאמס היה דוגמא מצוינת לכך) וגם כי קשה לצפות משחקנים בעונה הראשונה או השנייה שלהם להתמודד מנטלית עם קבוצות NBA לגיטימיות. יש בזה משהו פגום, לדעתי, אבל כאמור, עוד נגלה אם אולי הינקי עלה פה על משהו.
בלי קשר,לא כל מי שיצא מסן אנטוניו הוא תותח (ע"ע זק ווהן, מייק בראון, מונטי וויליאמס)
מסכים לחלוטין.
עומר איך אתה מצפה מכל השחקנים הצעירים האלו להתחיל לתת בראש שאין מבוגר אחראי אחד? שאין תרבות של נצחונות? שמנצחים כבר שלוש עונות פחות מ 30 לעונה?? ושזה לא נראה עם כיוון טוב.
אוקלהומה היו ב 2 עונות רעות גם כן, אבל ראו שיפור והתלהבות, ראו סגל שלוקח רחוק את הקבוצה.
בפילדלפיה שהתחילו להתפתח שני שחקנים שנראו כמו שלד אפשרי, נפטרו מהם. אולי הם באמת לא היו מספיק טובים לשלד הזה (אני חושב ש MCW יראה לך העונה במילווקי כמה זה לא היה נכון). אבל בעצם כבר אחרי 3 קיצים, אתם עדיין במצב הבסיסי, אפילו לא התחיל התהליך.
תראה יש סיכוי שאני אוכל את הכובע, ועוד 4 שנים פילדלפיה כל שנה מועמדת לגמר, טרייד אחד שדוראנט או אנטוני דיוויס עוברים לפילי והכל משתנה. אבל איך נראה לך יפתו אותם לשם? עם 4 שחקנים מצוינים בחוזי רוקי?
לתת בראש = לתת את הכי טוב שהם יכולים. אני לא אומר שהם יתפתחו להיות שחקני מקס, רק אומר שהם מקבלים את הבמה לשחק ולהשתפר. שחקנים משתפרים על ידי עבודה אישית על עמם בקיץ ועל ידי קבלת הזדמנות ועל ידי התמודדות עם שחקנים טובים מהם. לך לטוויטר של דיוויד ת'ורפ, שהוא גורו של player development (אגב, הכין את כספי ומקל לליגה). ב-23 לינואר הוא כתב מה שהוא חושב על איך שפילי עובדת עם צעירים. יש שם גם הפניה לוידאו שהוסר מהאתר של ESPN, שבו הוא מסביר שההתפחתחות של ג'רמי גרנט תוך כדי העונה בפילדלפיה צריכה להיות מודל לקבוצות אחרות על איך לפתח צעירים. אם זה טוב לת'ורפ, זה צריך להיות טוב גם לי ולכם.
מהי תרבות של נצחונות? קבוצה שמנצחת 35-45 משחקים כמה שנים ברציפות היא קבוצה עם "תרבות של ניצחונות"? אוקלהומה ניצחו 20 משחקים בעונה הראשונה של דוראנט ו-23 משחקים בעונה השנייה. זאת אומרת שאם ננצח שלושה משחקים יותר בעונה הקרובה ועוד ארבעה-חמישה בעונה שלאחר מכן ונעמוד על 28 ניצחונות עוד שנתיים, אתה תגדיר אותנו כמועדון עם תרבות של ניצחונות? התייחסת להתלהבות – יש לך מד התלהבות שמסביר מהי קבוצה מלהיבה ובריאה?
מה שאני מנסה להסביר לך זה שאתה, ורבים אחרים, משתמשים בטיעונים שאינם מבוססים על עובדות, אלא על תפישות. אתה לא הראשון שכותב לי על המועדון הלא בריא שיש לנו. כל אחד שאני מבקש ממנו להביא דוגמא למה אנחנו לא מועדון בריא ואיזה נזק נגרם לשחקנים בתהליך ההתפתחות שלהם, לא מצליח לחזור אלי או להוכיח לי שאני טועה ושהוא יכול לבסס הסבר על הערך החמקמק הזה של "תרבות לא בריאה".
הייתי כמה שנים עיתונאי ספורט. בהתחלה, חלמתי להיות פרשן. אחד שיושב וכותב מאמרים יפים ורעיונות כמו עופר שלח. ביום הראשון שלי בעבודה, העורך שלי אמר לי: רעיונות זה יופי, אבל עיתונות זה לספר סיפור שמבוסס על עובדות. אז תוציא את האצבע מהתחת ולך תביא לי סיפור ועובדות. אם הייתי מגיע אליו עם הרעיון לכתוב על תהליך הטאנקינג של פילי וכמה הוא הרסני, הוא היה אומר לי: אתה רוצה לכתוב שפילדלפיה מועדון חולה? אתה רוצה לכתוב שזה בית קברות לשחקנים? אתה רוצה לקבוע שאף שחקן צעיר לא יתפתח שם כל עוד הטאנקינג ימשיך? מצוין, תדבר השבוע עם 47 אנשי כדורסל השבוע, כאלה שרואים את האימונים שלהם כל יום ותביא 14 דוגמאות וסיפורים לציטוט. תדגים איך נואל מזלזל בברט בראון כבר כמה חודשים, איך טוני וורוטן נסוג ותספר איך קרטר וויליאמס לא מתאמן ברצינות וכו… אחרת, כל מה שיש לך זה רעיון לא מבוסס.
אז פליז, כולכם יכולים לכתוב "מועדון לא בריא", "תרבות מקולקלת" וכל מה שאתם רוצים עד 2019, אבל עד שלא תצליחו להוכיח את זה, אז לדעתי אתם פשוט משתמשים ברעיון לא מבוסס שנשמע לכם נכון כי הרבה אנשים חזרו עליו. אני אניח הנחה (ולא אקבע את זה, כי אין לי בסיס עובדתי להישען עליו) שאתם עושים את זה כדי לעשות לעצמכם רציונליזציה לגבי הדיעה שלכם על התהליך שפילי עוברת. ולמה? כי אנחנו עושים משהו חדשני, שמרגיז/מתאגר את כולם ושנראה מנוגד לכל מה שאנשים חושבים על ספורט ותחרות. האמת? תיאוריות זה אחלה.
אנחנו לא במצב הבסיסי של לפני שלוש שנים, אתה מתעלם מעובדות.
הינקי ירש סגל שניצח 34 משחקים, עם הרבה שחקנים בינוניים או בינוניים פלוס ואחד טוב מאוד (הולידיי). הוא היה ללא קאפ ספייס, עם בחירה 11 בדראפט ובמצב ששתי בחירות עתידיות שלו בסיבוב הראשון שועבדו בטריידים. הוא היה יכול להמשיך עם המוצר הקיים, להחתים איזה פרי אייג'נט בינוני עם ה-MLE ולמכור לכולם שהוא מפתח תרבות של ניצחונות בדרך למאבק על הכניסה לפלייאוף או לעשות בוטום-אאוט. כמובן שהתהליך התחיל – הוא פשוט איטי ולא נותן תוצאות מיידיות. כבר כתבתי שאי אפשר לשפוט אותו עכשיו ואני חושב שאתם תסכים אתי.
לגבי קרטר-וויליאמס ומקדניאלס, אני חוזר עוד פעם על מה שכתבתי – הם נראו כמו פוטנציאל טוב, שניהם. אני לא הבנתי למה עושים את זה בהתחלה, ולגבי מקדניאלס, אני לא בטוח שאני מבין עד עכשיו. ועדיין, אתה חושב שלא היתה אסטרטגיה מאחורי הטרייד עליהם? שסתם נפטרו מהם? או שאולי מישהו עשה חושבים והחליט שיש ערך רב יותר בלהחליף אותם?
לגבי העתיד, אנחנו לא יודעים מתי נהיה טובים, רק שמתישהו זה יגיע. אבל כדי להשיג שחקן עלית לא חייבים רק לפתות פרי אייג'נט (האמת היא שקשה מאוד להשיג שחקן-על דרך פרי אייג'נסי), אפשר לעשות טרייד. אבל האופציה הכי קלה מבחינת השגת שחקן-על היא דרך הדראפט – אפשר פשוט להניח שריבוי בחירות גבוהות יביא מתישהו שחקן-על לפילדלפיה דרך הדראפט (לא בדקתי את זה הסתברותית, אני חלש בקומבינטוריקה) ועוד ישיג לנו כישרונות רבים ושעוד כמה שנים הדבר הזה יתגבש לכדי קבוצת כדורסל מצוינת. אולי עוד ארבע, אולי יותר. כולנו מושקעים בתהליך אמוציונלית, אז אנחנו מוכנים לחכות.
אגב, לגבי הקאפ, הנה משהו שאנדרו שארפ כתב לפני כמה ימים: חוזי המקס החדשים נראים סבירים כי הקאפ יעלה משמעותית תוך שנתיים. 80 מיליון לרג'י ג'קסון ו-70 מיליון לקאנטר? המחשבה של רוב מי שעוסק בליגה היא שאלו חוזים סטנדרטיים ונורמליים במונחים של עוד שנתיים. רק מה? תוך שנתיים-שלוש המשכורות של כולם ירקיעו שחקים. קבוצות ימשיכו לעבור את הרף, להיות במצב שהן לא יכולות להחתים שחקנים חדשים כי הן הגיעו לתקרה, בדיוק כמו היום. לכן, חוזי רוקי שנחתמים היום, לפי ה-CBA הנוכחי, יהיו מצרך בעל ערך גבוה הרבה יותר עוד שנתיים-שלוש. הנה עוד סיבה לזה שהנכסים שיש לנו היום צפויים להיות הרבה יותר אטרקטיביים עוד כמה שנים.
עומר אני מניח שבתתגובה שלך התייחסת אליי כי לא ציינת למי התייחסת וגם היו לך שם בלבולים עם גופים של רבים ויחיד אבל לא משנה.
דבר ראשון, חבל לי שלא המשכת בתור עיתונאי ספורט. נראה כאילו יש לך את הידע ואת הכתיבה כדי לעשות את זה כמו שצריך.
דבר שני, אני לא עיתונאי ספורט, לא הייתי ואני גם לא מתיימר להיות. אני סטודנט לכלכלה וחשבונאות שבמקרה הוא גם בלוגר של NBA. אין לי עורך שיושב לי על הראש, אני הוא העורך של עצמי, וכתוצאה מכך אני יכול לכתוב על מה שאני רוצה. מתאים לך – תקרא. לא מתאים – האינטרנט מספיק גדול בשביל כולם.
דבר שלישי, אני מסכים איתך לגמרי לגבי העובדה שצריך לכתוב על עובדות, ואם תקרא את הפוסטים האחרים שלי תראה שרובם ככולם מגובים בנתונים, סטטיסטיקות ועובדות. אבל במקרה הלא שגרתי של פילי עדיין אין לנו מקור נתונים כמו ה-OECD שמודד שביעות רצון של שחקנים או דברים בסגנון הזה, כך שאנחנו נאלצים להיעזר בהנחות ובתזות לא מוכחות, פשוט כי מדובר בתהליך בנייה מחדש די חסר תקדים.
דבר רביעי, אתה מציג את זה כאילו אני נגד התהליך, כשכל הפוסט בא להראות שאי אפשר להכריע עדיין לכאן או לכאן. כל המטרה בפוסט הייתה להציג את הדעות הקיימות ולהראות שעדיין מוקדם להכריע. יש סיבות להאמין שפילי נמצאת על דרך המלך, ויש סיבות להאמין שפילי לא הולכת לשום מקום עם התהליך שהינקי התחיל. כל אחד יכול להאמין במה שהוא רוצה. כמו שאתה "בוטח בתהליך" יכול להיות שמישהו אחר חושב שמדובר בתהליך הרסני שיפרק את הקבוצה. גם לך וגם למישהו האחר הזה עדיין אין מספיק נתונים כדי לבסס את האמונה שלכם בעד או נגד. כל מה שאתם יכולים לעשות זה לבחור צד ולקוות לטוב ביותר.
דבר חמישי, אם אני עושה ניתוח שכלתני וקר, התהליך של פילי הוא הגיוני והינקי הולך לעקוף את כולם בסיבוב כי בסופו של דבר אחת מבחירות הדראפט הללו יפגעו. אבל ה-NBA זה לא נוסחה כימית, ויכול להיות שזה גם לא יעבוד, ולא משנה כמו דייוויד ת'ורפ מתלהב מפיתוח השחקנים של פילי ולא משנה כמה התקרה תקפוץ (מה שווה חוזה רוקי אטרקטיבי שמחובר לשחקן לא טוב? עדיין הכל תלוי אם הינקי יפגע בבחירות דראפט שלו. ובכל מקרה ב-2017 הכל הולך להשתנות בגלל שיהיה כנראה CBA חדש).
נ.ב. אם אתה רוצה ציטוטים וסיפורים מתוך המועדון, יש לך אינספור כתבים שמסקרים מסביב לשעון את המועדונים ב-NBA, זה לא מה שאני עושה וזה לא משהו שביכולת שלי לעשות (לפחות לא כרגע).
יום טוב:)
1. תודה על המחמאה, אבל להיות עיתונאי זה די חרא בעיני. שמח מאוד שאני כבר לא
2. אני נהנה מהויכוח. העובדה שאני כאן רק ממחישה שאני חושב שהאתר שלך סבבה, אז מתאים לי לקרוא אותך וגם מתאים לי לפתח דיון ולהתווכח, דווקא בגלל שהרמה שאתה תמיד מפגין מאוד גבוהה. כמו שאתה בטח מרגיש, אני קצת יותר מדי Passionate על הנושא של הפילי טאנקינג, אז חשוב לי לשכנע אתכם שאתם טועים.
3. הסכמנו על זה שזה תהליך, הסכמנו שהוא נועז, הסכמנו שיש סיכוי טוב שהתהליך יצליח ואנחנו רק לא יודעים מתי. יפה, אבל האנושות לא התקדמה מהסכמות, אלא רק מקריאת תיגר על אקסיומות. לא הסכמנו על מידת הנזק שטאנקינג עושה לשחקנים צעירים בתהליך ההתפתחות שלהם. נכון, לא צריך להחזיק מאגר נתונים כדי לקבוע משהו, אבל אני מבקש שתהיה פתוח לרעיון שאתה טועה לחלוטין ושאתה מתבסס על הנחה רווחת בלי לפשפש בעובדות ובלי לבדוק אם זה נכון גם במקרה הזה.
4. אם אני רוצה להעריך אג'נדה של קבוצה – אני מעדיף דיעה של מומחה לא תלוי כמו ת'ורפ, על פני תזה של אנשים שלא מכירים את הנושא לעומק. זה עוזר לי להרגיש נוח עם עצמי כשאני כותב שאין נזק בתהליך בניית הצעירים, להיפך.
5. חוזי רוקי שווים תמיד, כי שחקן שנה רביעית שתורם הרבה ומרוויח מעט הוא נכס. עכשיו קח את המצב הזה ותחשוב עליו במסגרת הקאפ החדש – אם הוא חתם על החוזה שלו לפני ששאר המשכורות קפצו, אז החוזה שווה יותר באופן יחסי. יעזור שהשחקן יהיה גם פרוספקט מבטיח.
6. אני מסכים איתך שמהות הדיון היא לא אם הקבוצה תצליח ומתי, אלא אם התהליך עצמו נכון. אם אתה או מישהו אחר רוצים לטעון נגד, לטעון בעד או להיות אמביוולנטיים – וולקאם. רק אל תכתבו לי על "תרבות רעה", "הרגלים רעים", "לוזריות" בלי להתעמת עם האפשרות שאתם כותבים משהו חסר בסיס עובדתי.
7. אני קורא את כל הכתבים של פילי כל יום. יש אנשים שיגידו שיותר מדי. אני די בטוח שאני יודע מה הולך שם.
8. חברים שלי כבר מסתלבטים עלי ועל ה-thread שפתחנו. טוענים שהם מזדקנים בכמה שנים בקריאה של כל תגובה שלי. נו, תן לי את העונג ותכתוב כבר שאני צודק 🙂
3. בגדול, הרבה פעמים אני טועה (חשבתי שברוקלין יהיו קונטנדרים לפני שנתיים אחרי הטרייד על גארנט ופירס, אז אני בטח לא חף מטעויות), אבל במקרה הזה אני לא מרגיש שאני יכול לטעות, כי לא בחרתי צד, וגם אם הייתי בוחר, רק עוד כמה שנים היינו מגלים אם הייתי טועה או צודק.
5. חוזי רוקי לא תמיד מוכיחים את עצמם. לדוגמא, פרי ג'ונס והטרייד שהיה עכשיו ששלח אותו לבוסטון נטו בשביל לחסוך במס כי החוזה שלו גבוה יחסית לשחקן שלא תורם יותר מדי. החוזה הזה גבוה יחסית רק כי הוא חוזה מובטח לשחקן שנבחר בסיבוב הראשון. אני מאמין שגם אחרי הקפיצה של התקרה ואחרי קיץ אחד או שניים של טירוף (שזה יהיה הזמן של הינקי להשתמש בבחירות שלו כדי לארגן איזו חבילה), רוב הקבוצות יחזרו להסתובב סביב תקרת השכר והדינמיקה סביב החוזי רוקי תחזור להיות כמו שהיא היום (מה גם שהם בטח יתנפחו אחרי ה-CBA כדי להתאים את עצמם לתקרה החדשה), כך שעדיין בשביל שחוזה רוקי יהיה שווה משהו אתה תצטרך לבחור שחקן טוב בדראפט, ולא את פרי ג'ונס (שאני אישית מחבב אותו מאוד וחושב שסקוט ברוקס לא השתמש בו מספיק, אבל זה דיון אחר).
יכול להיות שבקיץ הבא או בקיץ שאחריו יהיה כזה כאוס שיהפוך את החוזים הללו לאטרקטיביים, וזה יהיה הזמן של הינקי לתקוף עם הנכסים הללו, אבל אחר כך לדעתי המצב יתייצב ויהיה דומה לאיך שהוא היום.
8. אם זה מה שיעשה לך את היום אז למה לא אמרת קודם?
אתה צודק, עומר!
(סבבה? או שאתה רוצה גם רגש והתלהבות ליד?)
האמת, חסרה לי התלהבות, אבל אני אקח את זה.
Trust the process (אני חושב שזה זמן טוב להתחיל לחתום ככה, סוג של May the schwartz be with you)
פינגבאק: הכדור הכתום | האם דריל מורי אוברייטד? - הכדור הכתום
פינגבאק: Fuck The Process | מרגישים NBA
אז…. אתה כבר בעד?
רק כתבת את זה ואמביד נפצע
הכל בגללי 🙂