אנחנו כבר עמוק בתוך תרדמת הקיץ של ה-NBA, ובשלב הזה הגיע הזמן להתפנות לדברים שמבחינת כדורסל ו-X&O's הם לא ממש משנים, אבל מבחינת תקרת השכר, תוכניות עתידיות של פרנצ'ייז כזה או אחר וחוזי מקסימום הם מאוד מעניינים. אותי, לפחות.
הסיטואציה עם הארכת החוזה של טריסטן תומפסון בקליבלנד מגלמת בתוכה המון אלמנטים משתנים שמייצגים את הדינמיות של הליגה. הרי לפני שנה, כשקווין לאב הגיע בקול תרועה רמה ממינסוטה, אף אחד לא חשב שתומפסון שווה חוזה מקסימום, ואני מניח שגם הוא עצמו בסתר ליבו ידע זאת. אלא שמאז חלפה שנה, והרבה מאוד דברים השתנו.
אז מה נשתנה באמת? הדבר המרכזי שהשתנה הוא שתומפסון הוכיח את עצמו ככח שיש להכיר בו. הוא הפך להיות מפלצת בריבאונד ההתקפה, עם 3.3 ריב' התקפה בממוצע (5 בליגה) ביחד עם נתון נהדר שאומר שהוא מוריד 14.4% מההחטאות של הקבוצה שלו בהתקפה כאשר הוא על המגרש (הנתון ה-5 בטיבו בעונה הרגילה). בפלייאוף, כשהתפקיד של TT התרחב בעקבות הפציעה של קווין לאב, הוא כבר הוריד 4.4 ריב' בהתקפה, הנתון הכי טוב מבין השחקנים ששיחקו יותר מסיבוב אחד בפער די משמעותי, והוא נכנס לראשם של יריביו בהגנה, שהיו עסוקים יותר בלמנוע מתומפסון לתפוס עמדה בצבע מאשר דברים אחרים. ג'ואקים נואה וטאג' גיבסון נראו כמו חיילים שאיבדו את הנשק שלהם כשניסו למנוע מתומפסון להשיג עוד ריבאונד התקפה בחצי גמר המזרח.
אבל על ריבאונד התקפה לא מקבלים חוזה מקסימום, ולכן יש לבדוק מה עוד תומפסון מביא אל השולחן, וכאן אנחנו מגיעים ליכולת השנייה של תומפסון שהופכת אותו לגבוה די נדיר בליגה, והיא היכולת לשמור על גארדים. תומפסון הוא נייד וזריז מספיק כדי להתמודד גם עם שחקנים נמוכים, והיכולת הזו משנה את כל מערך ההגנה של הקבוצה שלו. כשתומפסון על המגרש, אפשר פתאום לעשות חילופים בפיק אנד רול ולא להינזק מחדירות של מוביל הכדור או מזריקות פנויות שלו משלוש. כל עוד לא מדובר בסטפ-בק של סטף קרי, תומפסון הוכיח את עצמו במישור הזה כאחד הגבוהים הטובים בליגה.
לפני כמה שבועות התכנסו מיטב המאמנים בליגה ודסקסו א-לה המעגל של דן שילון, ושם ריק קרלייל ואלווין ג'נטרי התייחסו ליכולת הזו כאחת מן היכולות שהם מצפים מהגבוה העתידי של הליגה לפתח. זה הכיוון אליו הליגה הולכת, ותומפסון כבר נמצא שם, ועל היכולת הזו צריך לשלם. בטח כשהאלטרנטיבה היא קווין לאב בהגנה.
אמנם תומפסון הוא לא רים פרוטקטור משובח (קלעו עליו ב-52% בעונה שעברה ב-Restricted Area והוא חסם רק 0.7 פעמים בממוצע למשחק), אבל הוא לא חסר אונים שם כמו אנס קאנטר, ולהזכירכם הטורקי קיבל 70 מיליון ל-4 עונות רק לפני כמה שבועות, מבלי ששיחק דקת פלייאוף אחת בכל הקריירה שלו. תומפסון הוכיח את עצמו בפלייאוף, הראה שהוא מסוגל להשלים את לברון בצורה מצוינת ומחזיק בארסנל יכולות שהגבוה המודרני ב-NBA חייב להחזיק בהן. זה מביא אותו לשולחן המו"מ בפוזיציה לא רעה.
האם כל זה מספיק כדי לדרוש חוזה מקסימום? לא ממש, אבל פה נכנס האלמנט השני שחייבים להתייחס אליו, והוא הקפיצה בתקרת השכר. לתומפסון (או יותר נכון, לסוכן שלו) אין בעיה לקפוץ מעל הפופיק ולדרוש חוזה מקסימום שלא בטוח מגיע לו כי הוא יודע שבקיץ הבא הוא כמעט בוודאות יקבל חוזה שכזה.
לאלו מכם שחיו על הירח בשנה האחרונה, זה הזמן לספר לכם שתקרת השכר עומדת לקפוץ דרמטית בקיץ הבא מבערך 70 מיליון העונה לאזור ה-90 מיליון בעונה הבאה. הקפיצה הזו תפנה הרבה מאוד מזומנים להרבה מאוד קבוצות (הערכה גסה אומרת שבערך 20 קבוצות יגיעו לקיץ הבא עם מספיק מקום מתחת לתקרת השכר כדי להחתים שחקן חופשי על חוזה מקסימום, משהו שאף פעם לא קרה בהיסטוריה של הליגה) ותביא לאינפלציית חוזים בקיץ 2016. שחקן ששווה 10 מיליון דולר העונה יהיה כנראה שווה 15 מיליון בעונה הבאה, וכתוצאה מכך התחלנו לראות את השפעות הקפיצה הקנגורו-ית הצפויה של התקרה כבר בקיץ הזה עם החוזים הגבוהים יחסית של דמארה קארול (60 מיליון ל-4 עונות) וכריס מידלטון (70 מיליון ל-5 עונות), אבל לטעמי, זה טיפה בים. הקיץ הבא הולך להיות הרבה יותר מטורף.
הסיבה לכך היא שיש כמה מרכיבים שהולכים לחולל את הסערה המושלמת שתביא למבול של חוזים מופרכים. הראשון הוא, כאמור, הקפיצה בתקרת השכר. השני הוא החוק קובע שקבוצה חייבת למלא 90% מתקרת השכר שלה. זהו חוק שנקבע ב-CBA שנחתם ב-2011 וקובע רצפת שכר. זהו מושג שכמעט לא מוכר ברחבי הליגה כי רוב הקבוצות (חוץ מפילדלפיה, שמשחקת משחק אחר משאר קבוצות הליגה) תמיד נמצאות באזור סף תקרת השכר ולא מעט פעמים גם חורגות ממנה, אבל בקיץ הבא המושג הזה יהפוך להיות שכיח יותר כי קבוצות יצטרכו להתאמץ כדי להגיע אליו, וכשאני אומר להתאמץ אני מתכוון שהן הולכות לשלם. והרבה.
המרכיב השלישי הוא שלא יהיה לקבוצות האלה יותר מדי על מי לשלם. שוק השחקנים החופשיים הולך להיות די דל ב-2016. סבבה, יש את קווין דוראנט ואל הורפורד ומייק קונלי, אבל מי עוד הולך להיות פנוי? ג'ו ג'ונסון? ניקולה באטום? ג'ואקים נואה? הביקוש לשחקנים חופשיים בקיץ הבא הולך להיות גדול הרבה יותר מההיצע וזה יוביל לעליית מחירים סטייל שוק הדיור הישראלי (3 שנים של לימודי כלכלה בבאר שבע לא ירדו לטמיון!). במציאות שכזו, טריסטן תומפסון יכול להפוך לשחקן מקסימום בלי יותר מדי בעיות.
רץ לקבל חוזה חדש? טריסטן תומפסון
זה מותיר את תומפסון עם דילמה לא פשוטה. האם הוא חותם על החוזה שקליבלנד מציעה לו עכשיו או שהוא מהמר על עצמו וחותם על ה-Qualifying Offer (חוזה נמוך יחסית לעונה אחת שיהפוך אותו לשחקן חופשי לא מוגבל בעונה הבאה)?
Let's Crunch The Numbers, Shall We?
לתומפסון יש את האופציה לחתום בקליבלנד העונה, שזו האופציה הבטוחה. לפי דיווחים, הוא מעוניין ב-90 מיליון ל-5 עונות בעוד הקאבס מוכנים לתת לו משהו באזור ה-80 מיליון ל-5 עונות. לשם הנוחות, נניח (כלכלן או לא כלכלן?) שאלו באמת המספרים. במציאות הזו, אין שום סיבה שתומפסון יחתום על ה-Qualifying Offer (שמעתה תכונה QO מטעמי אין לי כח לכתוב את זה כל פעם מחדש) אם הוא לא הולך לקבל יותר מ-80 מיליון ב-5 השנים הקרובות. עזבו עכשיו אגו, לשחק בקונטנדרית לעומת לשחק בנמושה וכל מיני שיקולים אחרים, מבחינת כסף נטו, אם תומפסון לא באמת מאמין שהוא הולך לקבל יותר מ-80 מיליון ב-5 השנים הקרובות אם הוא יחתום על ה-QO, אין לו שום סיבה לעשות זאת.
אבל זה הקטע, שיש סיכוי קלוש מאוד שהוא לא יעשה יותר מ-80 מיליון ב-5 השנים הקרובות אם הוא יחתום על ה-QO. אם הוא יחתום על חוזה לשנה אחת, הוא ירוויח בעונה הקרובה קצת פחות מ-7 מיליון דולר, הרבה פחות ממה שהוא יכול לקבל כבר השנה, אבל במקרה הזה הוא הופך לשחקן חופשי לא מוגבל ב-2016, ואז החיים שלו יראו בערך ככה.
בקיץ הבא, עם כל הקבוצות שיתפנה להן כסף לבזבוזים ועם מעט השחקנים הראויים שהן יוכלו לבזבז את הכסף הזה עליהם, תומפסון כמעט בוודאות יקבל מאיזושהי קבוצה חוזה גדול. לא דמיוני בכלל שהחוזה הזה יהיה באזור ה-80 מיליון ל-4 עונות ואז, מבחינה כספית, יהיה שווה לו לחתום על ה-QO ולחכות לבוננזה של השנה הבאה. ובואו לא נשכח שתמיד קיים הסיכוי שהוא יחתום בקליבלנד על חוזה מקסימום בעונה הבאה ל-5 שנים שיהיה שווה יותר מהחוזה שהוא יכול לחתום עליו העונה. זה אמנם לא מדע מדויק, אבל בהסתברות די גבוהה זה ישתלם לתומפסון לדפוק גרג מונרו ולהפוך לשחקן חופשי לא מוגבל בקיץ הבא.
עכשיו, מנקודת המוצא הזו, צריך לבחון אספקטים אחרים, כמו הצורך בביטחון לעומת הרצון להמר על עצמך, כמו החשש שאולי הערך של תומפסון ירד בעונה הקרובה, כמו הדאגה שמא אולי הוא יפצע. אלו כבר דיונים אחרים בפני עצמם, מכיוון שצריך להתחשב בכך שקווין לאב חוזר לרוטציה והוא חתום ל-5 שנים, וצריך להתחשב בכך שתומפסון לא פספס אף משחק כבר 3 שנים ושהוא עשה כבר יחסית לא מעט כסף לאור העובדה שהוא היה הבחירה ה-4 בדראפט (בערך 17 מיליון דולר), כך שיש לו סיבות לגיטימיות לקחת את הסיכון ויש לו סיבות לגיטימיות לרצות לראות את הכסף עכשיו.
זו סיטואציה מרתקת, לא רק כי היא יכולה להיות מקרה לדוגמא בקורס מתקדם של תורת המשחקים, אלא כי היא מגלמת בתוכה את כל השינויים שהליגה עוברת בשנים האחרונות. את השינויים בתפיסה של מיהו שחקן מקסימום ומה היכולות הנדרשות ממנו, את השינויים בגודל החוזים שנובעים מהקפיצה הצפויה בתקרת השכר ואת השינויים שנעשו בדרך החשיבה של קבוצות בליגה לגבי המשמעות של רול-פליירס ואופן התגמול שלהם. להזכירכם, ה-MVP של הפיינלס בעונה שעברה הוא ההגדרה המילונית לרול-פלייר.
בקיצור, Stay Tuned.
מרגישים NBA 
מת על הכתיבה שלך יובל.ללקק האצבעות ילדים,טריסטן כבר חתם על QO והאמת הוא לא שווה מקס אבל הנקודות שלך חזקות והא הא הנקודה של יש כסף ואין סחורה שנה הבאה,פאק לא ראיתי את זה בא.
האמת כל המצב הזה קצת מעלה לי את הנרב על ה NBA משהוא דפוק בשיטה.
לפני שקראתי את המאמר שלך יובל לא הייתי משלם לטריסטן מקס' אבל אחרי בהחלט כן.
כנראה שקליבלנד ירו לעצמם כדור בנושא של טריסטן.
בקצ תדה רבה אז יוזואל.
השיטה לא ממש דפוקה, זה יותר עיוותים שנוצרים כתוצאה מהקפיצה בתקרה, וזה עובד לטובת השחקנים. זה למה הם לא הסכימו לעשות החלקה של תקרת השכר על פני זמן ורצו קפיצות גדולות.
ואני מת על התגובות שלך. תמשיך ככה
מבחינת קליבלנד אין להם הרבה ברירות,גם לאחר הקפיצה שתהיעה בתקרת השכר הם די מלאים(נדמה לי שהשנה הם הולכים לשלם איזה 230 מיליון דולר משכורות) ולהחזיק 2 שחקנים על אותה משבצת ששניהם חוזי מקס זה מטורף.
לגבי תומפסון אני חושב שהוא כן עשה טעות,דקות המשחק שלו ירדו השנה ואם כל הכבוד לו הוא נתן פליאוף מעולה אבל לא חסר שחקנים שנתנו פליאוף אחד מעולה ואחרי זה נעלמו.הוא לוקח ריזיקה שלדעתי נובעת בעיקר משיקולי אגו מאשר משהו אחר כי כבר מה יהיה ההבדל 10 מיליון דולר לשחקן שמקבל 80 מיליון.זה לא משהו שלוקחים עליו סיכון לדעתי
1. המקל הזה שנקרא קפיצת השכר של 2016 נאחז בשני קצותיו. מצד אחד גן העדן של כל הקבוצות שיגיעו לקיץ עם המון מקום וכסף ויתנהגו כמו ילד בחנות ממתקים, מצד שני האוטופיה של השחקנים שיקבלו כמה שהם רוצים. זה לא יכול לעבוד יחד.
2. לקבוצות יהיה צורך לשלם 90% מהתקרה, אבל הן גם יזכרו שאם הם יסתמו אותה בחוזי מקסימום הזויים לחלוטין (כמו לתומפסון שבטוח לקח משהו לפני שהחליט שהוא שווה 18 מיליון פאקינג דולר לשנה) – שנה-שנתיים אחר כך שאר השחקנים שלהן יסיימו חוזה וידרשו סכומים בהתאם לתקרה החדשה. וכשהתקרה סתומה ל-4-5 שנים ע"י שחקני ספסל – תהיה בעיה לשלם להם. אגב, איך קליבלנד תוכל לשלם לתומפסון חוזה מקסימום בעונה הבאה, כשידוע בוודאות שלברון יצא מהחוזה שלו וידרוש את המקסימום שהוא יכול לקבל?.
3. טריסטן תומפסון לא שווה גם חצי ממה שהוא דרש, וגם סכום ה-QO גדול עליו. בשום קבוצה אחרת בליגה הוא לא יהיה דומה לכלום, והוא בלט בקליבלנד אך ורק מסיבה אחת: כי הוא משחק עם לברון. בדיוק כמו שדניס רודמן יכל להיות סופרסטאר רק כי שיחק ליד מייקל ג'ורדן ששווה שלושה שחקנים בהתקפה, כך קליבלנד יכולה לוותר לחלוטין על שחקן התקפה (ולפעמים על שניים – גם דלי נוכח-נפקד) ולפנות את תומפסון שיתרכז במיקום לריבאונד – ובו בלבד. בכל קבוצה אחרת הוא יתרסק בדיוק כמו בן וואלאס ו-16 מיליוני הדולר שקיבל כשעזב את דטרויט.
4. ארסנל הנדרש לגבוה עתידי בליגה? כלי הנשק הראשון שנדרש משחקן כזה הוא היכולת לפתוח הגנות, במיוחד מהעמדה מספר 4. את תומפסון אתה יכול לעזוב 3 מטר מהסל ו-100 מתוך 100 פעמים הוא יחטיא.
5. ה-MPV של הפיינלס הוא ההגדרה המילונית לרול פליירס אך ורק כי ה-MVP האמיתי קיבל כבר את ה-MVP של העונה הסדירה. לא משום סיבה אחרת. ומי שחושב שלאיגודלה מגיע MPV בגלל השמירה על לברון – אני מזכיר לכם שבמהלך הפלייאוף התנהל ויכוח עז בארה"ב לגבי השאלה האם ללברון מגיע MVP גם אם יפסיד בגמר.
1. לא מבין מה המניעה שגם הקבוצות יחגגו וגם השחקנים יהנו. למה רק צד אחד יכול להחזיק במקל? איפה הניגוד בדיוק?
2. עוד משהו שלא הזכרתי בפוסט הוא שהתקרה צפויה לקפוץ בעוד כ-20 מיליון ב-2017 (לאזור ה-108 מיליון), אז 18 מיליון דולר שתומפסון חושב שהוא שווה יהיו שווים פחות מ-20% מהתקרה ב-2017. זה שווה ערך לחוזה של 12 מיליון דולר בערך כיום, שזה פחות או יותר מה שעומר אשיק חתם עליו. האם תומפסון לא שווה סכום כזה? אני מניח שאיזשהו GM ישכנע את עצמו שכן.
לגבי לברון, זה נכון, אבל זה עדיין תלוי כמה דייוויד גריפין (או לברון בעצם) רוצים להשאיר את תומפסון וכמה דן גילברט מוכן לשלם מס מותרות (כי סביר להניח שגם אחרי הקפיצה בעונה הבאה הוא יחרוג מתקרת המס). זאת בעיה לקבוצה כמו אוקלהומה, שידועה בתור קמצנית, לא בטוח שזו בעיה עבור קליבלנד אם הם מחליטים שהם רוצים אותו בכל מחיר. אבל עד שנה הבאה יש עוד זמן.
3. 7 מיליון דולר גדול על תומפסון? באיזה עולם אתה חי? ארון ביינס מרוויח את הסכום הזה, טיאגו ספליטר מרוויח יותר, עומר אשיק מרוויח יותר. אם להם מגיעים סכומים כאלה, תומפסון, אחרי ההופעה שלו בפלייאוף האחרון, זכאי לחשוב שמגיע לו קצת יותר.
לגבי דניס רודמן, הוא היה כוכב עוד לפני שהוא שיחק עם מייקל (אם כי הוא שיחק עם אייזיאה תומאס, סופרסטאר אחר) אבל לא משנה. לא הבנתי מה הטיעון פה, שתומפסון שווה את הסכומים האלה רק ליד כוכב גדול? אוקיי, אז למה שוושינגטון לא ישלמו לו את הסכומים האלה ליד חודר כמו ג'ון וול?
4. צודק לגבי הסטרץ' פור, אבל תומפסון מביא דברים אחרים לשולחן. היכולת לשמור על גארדים היא משמעותית מאוד, וזה לאו דווקא משהו שאני חושב, מציע לך לראות מה שלקרלייל וג'נטרי יש להגיד בנושא.
5. אני חשבתי שלברון היה צריך לזכות ב-MVP, אבל עצם העובדה שאיגודלה זכה (ובמידה מסוימת, גם הזכייה של קוואי לאונרד שנה לפני) מראה שהליגה (או לפחות ה-11 כתבים שבוחרים את ה-MVP) לא מקובעת רק על סופרסטארים ומתחילה להבין את הערך של רול פליירס ואת היכולת שלהם לשנות דינמיקות.
6. התגובה שלך עניינית ועל הכיפאק, אבל עדיין אני בטוח כמעט ב-100% שאיזשהו GM עם קאפ ספייס בקיץ הבא שיצטרך למלא את התקרה שלו יסתכל על שוק השחקנים החופשיים ויראה שהאופציות שלו הן ארון אפללו, ראג'ון רונדו, ג'ו ג'ונסון או דייוויד לי ויחליט לתת חוזה גדול לתומפסון, כי אין הרבה שחקנים בגיל שלו שהופכים להיות שחקנים חופשיים ואין הרבה שחקנים עם היכולות שלו. כל מה שצריך זה GM אחד שיחליט ללכת עליו, ובמציאות שנרקמת בליגה, יש הסתברות גבוהה מאוד שזה יקרה, אז כל מה שתומפסון (או ריץ' פול, יותר נכון) עושה בקיץ הזה הוא הגיוני, בין אם אנחנו מסכימים או לא.
1. כי זה משחק סכום אפס. אם המחירים של השחקנים קופצים דרסטית, לא עוזר לי כ-GM שיש לי מקום. במיוחד כשאני זוכר שעוד מעט השחקנים שחתומים אצלי מסיימים חוזה.
3. לא יודע איזה טריסטן תומפסון אתה ראית, אני ראיתי בעיקר שחקן מוגבל שבהתקפה הקבוצה שלו משחקת עם שחקן אחד פחות, ושלקח ריבאונדים מול קבוצות עם בעית גבוהים לא קטנה או שבחרו לשחק סמול בול.
לא כל קבוצה עם כוכב גדול יכולה לשבץ שחקן כזה אצלה. ליד לברון אפשר כי הוא כמו שני שחקנים, ליד ג'ון וול? לא אותה ליגה בכלל.
5. שוב אני אומר, איגודלה נבחר לדעתי כברירת מחדל ולא יותר. כי סטף קארי – שמגיע לו פי כמה – כבר קיבל, ולקליי פשוט לא הגיע.
6. מן הסתם אתה צודק לגבי הסיכוי שלו למצוא ג'וב כזה. ולכן זה הגיוני מבחינת הכיס שלו. אבל רק מהבחינה הזו.
מעולה!
תמשיך תמשיך, אתה מקרר לנו את ימי הקיץ המשעממים…
יוסי – נסכים לא להסכים לגבי תומפסון. מול שיקאגו, הקבוצה עם הקו הקדמי הכי עמוק בליגה בערך, הוא חגג בריבאונד התקפה.
גם לגבי איגודלה נסכים לא להסכים.
וגם לגבי המשחק סכום אפס נסכים לא להסכים. הגידול בתקרת השכר זה כמו שפתאום תקציב המדינה יגדל, אז הממשלה תוכל להקצות יותר משאבים לתחומים שהיא לא השקיעה בהם עד עכשיו, מבלי לקצץ במקומות אחרים. מי מפסיד פה בדיוק?
ובנוגע להגיוני או לא הגיוני, אם נניח שאתה ג'נרל מנג'ר של אינדיאנה בעונה הבאה ויש לך פיירול של 70 מיליון וקווין דוראנט ואל הורפורד ומייק קונלי וכל השחקנים החופשיים הגדולים באמת ירדו מהמדף, ונשאר טריסטן תומפסון, האופציות שלך הן:
א) לא לעשות כלום, ואז הפיירול עולה מלאכותית לרצפת השכר של 81 מיליון מבלי שהוספת אף שחקן משמעותי לרוסטר.
ב) לשלם יותר מדי על שחקני מינימום כדי למלא את התקרה.
ג) לשלם יותר מדי על תומפסון כדי למלא את התקרה.
מה היית עושה?
בהסתברות גבוהה מאוד התסריט הזה יקרה, ולכן זה נראה לי הגיוני מאוד שאיזשהו GM יעשה את זה.
"תקציב המדינה יגדל, אז הממשלה תוכל להקצות יותר משאבים לתחומים שהיא לא השקיעה בהם עד עכשיו, מבלי לקצץ במקומות אחרים" – זהו, שלא. אתה נאלץ להשקיע באותם תחומים שהיו גם לפני כן, אלה לא תחומים חדשים – כי השחקנים שבאים אליך עזבו קבוצות אחרות, ומן הסתם חלק מהשחקנים שבאו לקבוצות אחרות עזבו אותך. אתה פשוט נאלץ להשקיע יותר, כי המחיר של כל ה"תחומים" עלה.
ולגבי תומפסון, כבר אמרתי שאתה צודק ויהיה מי שישלם לו סכומים מטורפים. הוא לא יהיה הראשון שהשיג מחיר כזה בגלל סיטואציה מסוימת, וגם לא האחרון. למרות שאני לא בטוח שזה הגיוני לכבול את עצמך לשחקן שאתה לא צריך (אם אתה זורם איתי לרגע לגבי תומפסון) ל-4 שנים של שכר מטורף, כשבשנים האלה החמישיה שלך כולה תצא מחוזה ותדרוש שכר שגבוה ב-30 אחוז ממה שקיבלה לפני כן. אולי עדיף לתת חוזה מופקע אבל קצר טווח, או אפילו לבזבז את הפיירול.
מסכים איתך, בגדול. הדבר היחיד שאני לא מסכים לגביו הוא ה"שכר המטורף". בעונת 2017/18, כשהתקרה תהיה באזור ה-110 מיליון, החוזה של תומפסון (בהנחה שיהיה באזור ה-18 מיליון) יתפוס קצת יותר מ-15% מהתקרה, שזה בערך מה שהחוזה של אנדרו בוגוט תופס מהתקרה היום. עולם המושגים שלנו לגבי שכר מטורף או שכר מוגזם הולך להשתנות לחלוטין בשנים הקרובות, אנחנו לא רחוקים מחוזה של 200 מיליון ל-5 עונות. במציאות שכזו, תומפסון לגמרי רשאי להאמין שהוא שווה 90 מיליון ל-5 עונות.
פינגבאק: מודדים את החום במזרח – חלק 2 | מרגישים NBA