יקלקלו את החגיגה?

לפני שנתיים כולנו ידענו בערך מתחילת נובמבר שגמר המזרח יהיה אינדיאנה מול מיאמי. זה נשמע קצת הזוי מהצד השני של סקפטרום הזמן, אבל אז זו הייתה האופציה היחידה. זה היה קרב סגנונות מושלם, בין האלופה המכהנת לטוענת לכתר, בין לברון ג'יימס לפול ג'ורג', בין הסמול-בול של מיאמי לבולי-בול של הפייסרס. מיותר לציין שהמפגש הזה היה אכזבה אחת גדולה לאור הקריסה של הפייסרס בחצי השני של העונה, אבל התחושה הזו, של שתי קבוצות שהן בליגה משלהן, היא תחושה שנחקקה אצלי בזכרון.

תריצו קדימה שנתיים, והתחושה הזו מכה שוב. הפעם יש לנו שתי קבוצות שהן לא רק ברמה משלהן ביחס לשאר הקבוצות בקונפרנס, אלא הן ברמה משלהן ביחס לדפי ההיסטוריה. ביחס לשיקאגו בולס של 95/96, ביחס ללייקרס ולסלטיקס של שנות ה-80. הווריורס והספרס של 2015/16, לפחות בקו מחצית העונה ולפחות סטטיסטית, לחלוטין שייכות לליגה של הגדולות באמת. הסטאר קוואליטי שם (מישהו אמר סטף?), הנסיון העצום שם (מישהו אמר דאנקן ופופ?), המספרים שם (אף פעם בהיסטוריה של הליגה לא הגיעו שתי קבוצות עם מאזנים כל כך טובים לקו מחצית העונה). הכל שם ומוכן לחגיגה הגדולה של גמר המערב.

אלא שגמר המערב יהיה אי שם ביוני, ובינתיים, לצד הוירטואוזיות המחשמלת של גולדן סטייט והיעילות הרצחנית של הספרס התפתחה לה מפלצת שלישית שאולי, רק אולי, יכולה "לקלקל" לכולם את החגיגה.

Oklahoma City Thunder v Memphis Grizzlies - Game Four

נתחיל קצת ממספרים. מתוך 25 המשחקים האחרונים שלהם הת'אנדר ניצחו 21. זה אותו מאזן כמו הווריורס וניצחון אחד פחות מהספרס. בתקופה הזו יש להם Net Rating של 11.5+, שזה אמנם רחוק מאוד מהנתון הדמיוני של הספרס (18.4+), אבל זה בדיוק אותו נתון שהווריורס מעמידים בפרק הזמן הזה. לאורך כל העונה, הת'אנדר קולעים 109.2 נק' ל-100 פוזשנים. זה נתון פנטסטי שבהרבה מאוד עונות היה מוביל את הליגה, אבל העונה הוא רק שני לווריורס, שהיעילות ההתקפית שלהם מתדפקת על דלתי ההיסטוריה (112.6 נק' ל-100 פוזשנים).

בקיצור, בכל עונה אחרת, בכל עונה בה לא היו קיימות סן אנטוניו או גולדן סטייט, אוקלהומה הייתה נחשבת קבוצת על ולא סתם פייבוריטית למדליית הארד. בכל עונה אחרת היינו מתכוננים לקראת גמר שבו קווין דוראנט וראסל ווסטברוק יככבו. האם, לאור כל המספרים הללו, בכל זאת אנחנו צריכים להתכונן?

התחושה הראשונית היא שלא. סביר להניח שהת'אנדר יצטרכו לעבור גם דרך הספרס וגם דרך הווריורס כדי להגיע לפיינלס, וסביר עוד יותר להניח שהם יצטרכו לעשות זאת בלי יתרון ביתיות. מול שתי קבוצות שעדיין לא הפסידו בבית העונה, זה יהיה כמעט בלתי אפשרי. עם זאת, מול קבוצה אחת, בסיטואציה מסוימת, כשכולם בריאים, אולי זה יקרה. אז תתרווחו על הכורסא והרשו לי לנסות לשכנע אתכם להאמין באוקלהומה סיטי ת'אנדר, גרסת 2016.

הטיעון המנצח לכאורה נגד הת'אנדר הוא שהכדורסל שלהם, שמתבסס בעיקר על בידודים של ווסטברוק ודוראנט, הוא טוב עד לנקודה מסוימת. האקסיומה היא שמול הקבוצות הגדולות, מול הלוחמים או הדורבנים, אתה חייב משהו מעבר. אתה חייב שהרול-פליירס יתעלו. אתה חייב סגנון משחק קבוצתי. אתה חייב משהו בלתי צפוי. הטיעון הזה הוא הגיוני, ואני בעצמי השמעתי אותו לא פעם ולא פעמיים, אלא שכאשר יש לך שני שחקנים כמו קווין דוראנט וראסל ווסטברוק, זה קצת מטופש לא להשתמש ביכולות הכי טובות שלהם ולהתעקש על עוד מסירה לקייל סינגלר. מעבר לכך, השימוש ביכולות הכי טובות שלהם למעשה פותח את זוויות המסירה הטובות ביותר. שמובילות למסירות הטובות ביותר. שמובילות לתחילתו של שינוי בערבות אוקלהומה.

כמה טובות היכולות שלהם? דוראנט משיג 1.05 נק' פר פוזשן של בידוד, שזה נתון מרשים מאוד (רביעי בליגה מבין שחקנים שביצעו לפחות 70 בידודים מתחילת העונה). אבל הנתון הבאמת מרשים הוא בפוסט-אפ. KD לקח את המגנים שלו לפוסט 59 פעמים העונה, לפי NBA.COM, וקלע 78 נק' בפוזשנים הללו. זה 1.32 נק' פר פוזשן. זה הנתון הטוב בליגה ביי פאר ואחד המתמודדים הגדולים על תואר המהלך הבטוח של ה-NBA, לצד ספוט אפ של קוואי לאונרד או פיק אנד רול עם סטף קרי. הנתון הזה למעשה מכריח את היריבות לשלוח דאבל טים ומאפשרים לדוראנט להוציא כדור לקלעי פנוי. זוכרים בפלייאוף 2014 שכריס פול עבר לשמור על דוראנט בדקות האחרונות של אחד המשחקים בסדרה מול הקליפרס ושיתק אותו לגמרי? בהצלחה עם זה העונה.

לגבי ראסל ווסטברוק, המספרים הם הרבה פחות מפחידים וחד משמעיים, אבל צריך גם לקחת אותם בערבון מוגבל. לפי המספרים של NBA.COM דרק רוז ודיון ווייטרס יותר יעילים מראסל ווסטברוק בבידודים, אבל המספרים הללו לא כוללים את האסיסטים שווסטברוק מייצר מהמהלכים הללו (זה אולי החיסרון היחיד שיש באתר הסטטיסטיקות של ה-NBA).

החוכמולוגים יקומו ויגידו עכשיו "על איזה אסיסטים אתה מדבר, וויליס?", ויש משהו בדברי החוכמולוגים. הת'אנדר הם אכן הקבוצה שמוסרת הכי מעט בליגה (241.7 מסירות למשחק), אבל כשהם כן מוסרים, זה נגמר בדרך כלל בסל, כמו בסרטון כאן למטה.

חיטוט קצת מורכב יותר בסוגיית המסירות מגלה כי הת'אנדר הם אולי הקבוצה שמוסרת הכי יעיל בליגה. ב-15 המשחקים האחרונים הם עדיין מדורגים אחרונים בליגה בכמות מסירות, אבל הם במקום ה-17 בכמות האסיסטים הפוטנציאליים, מקום 7 בכמות האסיסטים שתכלס תורגמו לסל ומקום שני בליגה באחוז המסירות שהופכות לאסיסט (9.0%). אפשר להתייחס לזה כלא יותר מהתפרצות של ה-Stats Geek שבי, אבל יש רציונל מאחורי האוקסימורון הסטטיסטי הזה והוא שהכשרון של הת'אנדר מאפשר להם להגיע במהירות למצבי קליעה.

בניגוד לאטלנטה שמניעה את הכדור שעה בין כל האנשים באולם לפני שהיא זורקת לסל ולעומת קבוצות אחרות שצריכות 3-4 מסירות כדי להגיע לפואנטה של ההתקפה, הת'אנדר מגיעים לשם מהר מאוד. המיני פוסט-אפים של ווסטברוק או השעיטות לצבע של דוראנט גורמים לכל ההגנה לפרנויה כך שכל מה שנותר להם הוא למצוא את השחקן הפנוי. אין צורך בעוד מסירה כשסטיבן אדאמס מקבל את הכדור בבדידות מזהירה מול הטבעת אחרי מסירה אחת.

כל זה טוב ויפה, אבל האם הסגנון הזה יספיק מול הספרס והווריורס?

זאת שאלת השאלות. הנטייה שלי היא עדיין לומר שלא. לת'אנדר עדיין חסר שחקן לגיטימי אחד נוסף בכנף כדי שהם יוכלו להעמיד הרכב בלי שאין לו מגבלה כלשהי סטייל אנדרה רוברסון (בהתקפה) או אנס קנטר (בהגנה). אין הרבה ווינגמנים איכותיים על המדף כרגע (פי.ג'יי טאקר זה בערך השם היחיד שעלה לי לראש) כך שאולי מדובר במטלה חסרת תכלית עבור סם פרסטי, אבל זה בכל זאת משהו שאני הייתי חושב עליו, בעיקר בשביל שיהיו לי יותר שחקנים שאני יוכל לשבץ בהרכבים שכוללים את קווין דוראנט בארבע, הרכבים שבילי דונובן לא ניסה יותר מדי עד כה העונה.

13343327923_a1b71c1a0b_o

הנטייה שלי היא אמנם עדיין ללא, אבל יש סימנים שמראים לי שאולי כן. הת'אנדר החלו בזמן האחרון לתרגל חילופים אוטומטיים בפיק אנד רול. אני לא יודע אם זה הולך להיות הפתרון שלהם לסטף קרי ודריימונד גרין בסדרה פוטנציאלית מול גולדן סטייט, אבל תראו כאן מול שארלוט איך זה עובד יפה.

לת'אנדר יש גבוהים יחסית ניידים עם סרג' איבקה וסטיבן אדאמס. בניגוד לקווין לאב וטימופיי מוזגוב, שהווריורס Ran out of the Gym ביום שני מול קליבלנד, הקונגולזי והניו זילנדי הם גבוהים מהירים שיכולים להתמודד עם המהירות של גולדן סטייט. עם זאת, האינסטינקט הראשוני הוא להגיד שחילופים אוטומטיים מול סטף קרי בפיק אנד רול זה כמו פרצה הקוראת לגנב. קרי ישגע את איבקה עם קרוסאוברים ויעלה לשלשות פנויות כל היום. יכול להיות, אבל זה ניסוי מעניין של בילי דונובן, ובלי קשר, לאוקלהומה סיטי יש פוטנציאל להזיק מאוד לגולדן סטייט בצד השני ולהוציא את העוקץ מהרכב המוות של הווריורס.

איך? החולשה היחידה של ההרכב הנמוך של הווריורס, עם קרי, גרין, קליי תומפסון, אנדרה איגודלה והאריסון בארנס, היא בריבאונד הגנה. למעשה, אם יש משהו אחד שגולדן סטייט לא עושה ברמה גבוהה הוא לקחת ריבאונד הגנה. הם מורידים 75.2% מההחטאות מתחת לסל שלהם, מקום 21 בליגה, וכאשר הם עם ההרכב הנמוך שלהם, הם פגיעים יותר בתחום הזה. עם זאת, עד כה אנחנו לא הרגשנו את זה כי דריימונד גרין הוא אלוהים וכי הרבה מאוד קבוצות בליגה מזניחות את ריבאונד ההתקפה לטובת ירידה מהירה יותר להגנה (אני לא שם לינק לכתבה של זק לואו בנושא משבוע שעבר כי אני מניח שאם הגעתם עד לפה כנראה שלא צריך לשלוח אתכם לקרוא את זק לואו).

אלא שבזמן שכל קבוצות הליגה יורדות לעמדות בהגנה, הת'אנדר מסתערים על הקרשים. הת'אנדר מורידים 30% מההחטאות שלהם בהתקפה, הנתון הטוב ביותר בליגה. הם מורידים בסך הכל 12.5 ריב' התקפה בממוצע למשחק, הנתון השני הכי טוב אחרי אנדרה דראמונד והפיסטונס (בסדר הזה). תראו כמה נזק הגבוהים של אוקלהומה ייצרו רק ברבע הראשון מול שארלוט ותחשבו מה הם יכולים לעשות מול ההרכב הנמוך של הווריורס.

בסופו של דבר, לת'אנדר יש עוד דרך לעבור כדי שנוכל להגיד שבאמת יש לנו מפלצת תלת ראשית במערב. בילי דונובן עדיין צריך להיסגר על הרוטציה שלו (דרך אגב, קמרון פיין הרוקי נראה בינתיים לא רע, עם 40% מהשלוש), קייל סינגלר צריך להיסגר על השיער שלו וכולם צריכים להישאר בריאים באוקלהומה, אבל יש שם את המרכיבים של קבוצה גדולה, ויש שם שני שחקנים אדירים בשיא הקריירה שלהם. אם גולדן סטייט וסן אנטוניו מחפשות תמריץ למקום הראשון במערב, נראה לי שהימנעות ממפגש עם הת'אנדר כבר בחצי הגמר זה תמריץ לא רע. רק אומר.

פוסט זה פורסם בקטגוריה אוקלהומה סיטי ת'אנדר, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

3 תגובות על יקלקלו את החגיגה?

  1. שומע הגיב:

    מצוין.
    מה לגבי הקליפרס?

  2. נעם פורטן הגיב:

    כתבה מאוד מעניינת כרגיל.
    1. למה דיברת בכתבה בעיקר על אוקלהומה מול גולדן סטייט הרי רוב הסיכויים שהם יפגשו את הספארס
    2. אני עדיין לא חושב שלאוקלהומה יש אמצעים לעצור את הווריוס. כמו שאמרת הם צריכים מס' 2 נורמלי. אם רוברסון ישחק אז קר פשוט יסים את בוגט עליו זה יכול לפתור גם את בעיית הריבאונד וגם לעזור על הפוסט של דוראנט.
    ברגע שאתה מוציא את רוברסון מהמשוואה אתה מחייב את אוקלהומה לשחק אם וויטרס. ועל שומר ככ גרוע גולדן סטייט תחגוג..

  3. yuvaloz הגיב:

    1. יש עוד ארבעה מפגשים בין גולדן סטייט לסן אנטוניו ורק 2 משחקים מפרידים ביניהם. לא הייתי אומר שהמקום הראשון מובטח לגולדן סטייט, כמה מטורף שזה נשמע.
    2. מסכים איתך. זה גם מה שטענתי בפוסט. היה מהלך אתמול מול דאלאס שאוקלהומה שיחקה עם דוראנט ב4 והכל היה מרווח ודוראנט חדר לסל וכל ההנגה התכווצה אליו ואז הוא הוציא לווייטרס לשלשה פנויה שלא הייתה קרובה אפילו להיכנס. מתסכל קצת שפרסטי לא הצליח, על כל שלל נכסיו בשנים האחרונות, למצוא 2 נורמלי. מילא ויתרת על אחד השוטינג גארדים הכי טובים בליגה, אבל לפחות תביא מישהו נורמלי במקומו.

    שומע – לגבי הקליפרס, בוא נחכה קצת שהם ינצחו גם קבוצות ברמה שלהן או למעלה מכך. עד עכשיו 90% מהניצחונות שלהם ברצף היו מול קבוצות עם מאזן שלילי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s