קושייה לפלייאוף

שהייתי בן 16, משהו כזה, יצא הספר השישי בסדרה של "הארי פוטר". באותם ימים הייתי קורא נלהב של הרפתקאות הארי, רון והרמיוני ותכננתי לשים את ידי על "הנסיך חצוי-הדם" במהירות האפשרית, אבל עוד לפני שהספקתי לעשות זאת, אחד מחבריי פלט שבסוף הספר, דמבלדור מת.

אני מניח שכל אחד פה מכיר את התחושה הזו כאשר ספוילר לא מתוכנן נוחת לפתח רגליך. מעין תחושת חוסר אונים ובזבוז שמלווה ברצון להחזיר את הזמן לאחור. זו בדיוק הייתה התחושה שלי באותם רגעים. הרגשתי שהספר נהרס לי כי הסוף התגלה.

עם זאת, עדיין הלכתי וקראתי את הספר, ואמנם באמת דמבלדור מת בסוף, כמו שציפיתי, אבל הספר עצמו היה מרתק, מלהיב וסוחף. היו שם אנקדוטות על ילדותו של הלורד וולדמורט, על המורכבות של סוורוס סנייפ, על הקשר שבין הארי למנהל הדגול. המוות של דמבלדור אמנם היה הרגע המכונן והכי זכור מהספר, אבל הוא לא היה הרגע היחיד, ונהניתי מהספר למרות שידעתי מה הולך להיות בסופו.

לכתבה המלאה באתר "הכדור הכתום" לחצו כאן

פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על קושייה לפלייאוף

  1. חזי אלמלך הגיב:

    יובל, לא מתאים לך-
    המילה הראשונה 'כ'שהייתי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s