10 תחזיות נועזות לעונת 2016/17

לזאק לואו, האורים והתומים של עכברי ה-NBA ביקום ומעבר לו, יש כתבה מסורתית לפני תחילת כל עונה בה הוא מפרסם את התחזיות "הנועזות" שלו לגבי העונה החדשה. במילה נועז יש המון ניואנסים קטנים שחשוב להתעכב עליהם. מצד אחד, אי אפשר להיות נועז יותר מדי ולהגיד שגולדן סטייט לא יעברו סיבוב בפלייאוף. מצד שני, אפשר וצריך להוריד טיפה את חומות השמרנות ולתת דרור לאירועים שנראים על הנייר קצת מופרכים. זו אמנות עדינה לרקוד על שתי החתונות הללו ולמצוא את התחזיות שנמצאות בטווח המצומצם הזה שבין אובר-נועזות לשמרנות יתר, ולואו עושה זאת בצורה נהדרת כבר שנים.

כדי לשבור את בצורת הכתיבה שלי בבלוג (עשיתי חישוב והגעתי למסקנה שהבצורת הזו נובעת מ-40% מחסור בזמן, 20% העובדה שאני עדיין כותב, פשוט במקומות אחרים, 39% מחסור בהתרגשות לקראת העונה הקרובה, בעיקר בגלל המעבר של KD לווריורס, ו-1% עצלנות, או מ-1% מחסור בזמן ו-99% עצלנות. תחליטו אתם) החלטתי לגנוב את הפורמט מלואו ולנסות את מזלי עם כמה תחזיות סמי-מופרעות משלי, שעזרו לי ואני מקווה שגם יעזרו לכם להצית קצת את אש ההתלהבות לקראת עונת 2016/17.

 

1. קוואי לאונרד יזכה ב-MVP

תואר ה-MVP של העונה הרגילה הוא מאוד תלוי סיטואציה, אבל הוא חייב להישען על נתונים כלשהם, לכן בואו נתחיל מה-Data ומשם נמשיך.

בעונה שעברה קוואי הפך להיות מפלצת דו-ראשית כאשר מצד אחד הוא המשיך להיות שחקן ההגנה הכי מפחיד בליגה ומנגד הוא לקח על עצמו הרבה יותר אחריות בהתקפה. זה בא לידי ביטוי ביותר נק', יותר שלשות באחוזים טובים יותר מהשלוש, אחוזים טובים יותר מהשדה ומרחק של כמה זריקות עונשין מכניסה למועדון האקסלוסיבי של 90-50-40 (גרפית זה נראה יותר טוב). נדיר לראות שחקן מגדיל כל כך את הווליום שלו, ועדיין משפר בצורה דרמטית כל כך את האחוזים שלו.

kawhi1

kawhi2

קוואו הולך רק לקבל יותר אחריות העונה. הפרישה של טים דאנקן והדעיכה של טוני פארקר משאירות ואקום התקפי שקוואי אמור להיכנס אליו בטבעיות. שאף אחד לא יהיה מופתע אם הוא יתן עונה של 25-8-4 ב-90-50-40, ואלו כבר מספרים של MVP. הממוצע של 16 הזוכים האחרונים בתואר ה-MVP של העונה הרגילה היה 25.9 נק', 7.3 ריב', 6.5 אס', 49.6% מהשדה, 35.3% מהשלוש ו-83% מהעונשין (תודה לכם, בסקטבול רפרנס!). קוואי הולך לפלרטט עם הממוצעים הללו העונה.

עכשיו, אחרי שביססנו את התיאוריה לפיה המספרים של קוואי הם ראויים ל-MVP, צריך להסתכל על שאר המועמדים. היסטורית, תמיד התואר הולך לכוכב של אחת מ-2-3 הקבוצות הטובות בליגה, כך שלמרות שוגאס נתנה לו את הסיכוי הכי טוב לזכות, קשה לראות את ראסל ווסטברוק גורף את ה-MVP, בהתחשב בכך שאוקלהומה סיטי לבטח תסיים במקומות 4-8, במקרה הטוב, במערב העונה. את אותו הגיון אפשר להפעיל גם על ג'יימס הארדן, אנתוני דייוויס ופול ג'ורג', וכך נותרנו עם 3-4 מועמדים בלבד, קווין דוראנט, סטף קרי, לברון ג'יימס וקיירי ארווינג. KD וסטף יקחו קולות אחד מהשני והם צפויים לחוות רגרסיה מסוימת במספרים שלהם בזמן שהם לומדים לשחק ביחד (לא אמור לקחת להם יותר מדי זמן, אל תדאגו) ואילו לברון כבר שנים משתמש בעונה הרגילה בתור ספא של 82 משחקים. קיירי הוא אופציה מעניינת, אבל המספרים של קוואי לא יהיו רחוקים משלו התקפית והאימפקט ההגנתי שלו יהיה משמעותי הרבה יותר.

ותכלס, יהיה נחמד לראות את קוואי עושה מסיבת עיתונאים לקבלת התואר. אולי נשמע סוף סוף איך הקול שלו נשמע.

 

2. דווין בוקר נבחר לאול-סטאר

התלבטתי הרבה אם לנבא שבוקר יזכה בתואר השחקן המשתפר, אבל לא הרגשתי מספיק נועז אז החלטתי לשדרג את בוקר קצת יותר. שוב, כמו במקרה של קוואי, בואו נתחיל מהנתונים. בוקר נתן עונת רוקי כמו ריצת 100 מטר של אוסיין בולט, הוא התחיל סביר וסיים בטירוף, כאשר המספרים שלו אחרי האול-סטאר עמדו על 19.2 נק', 4.1 אס' ו-3.0 ריב'. זה היה ההפך מרוקי-וול. אמנם זה היה בגארבג' טיים של העונה במדי קבוצה שסיימה את העונה שלה כבר בדצמבר, ואכן האחוזים שלו היו בינוניים, בלשון המעטה, אבל קשה היה שלא להתרשם מבוקר בתקופה הזו וממגוון היכולות שלו, גם מבחינת קליעה וגם מבחינת ייצור מצבי קליעה לעצמו ולאחרים.

זה זמן טוב להזכיר שבוקר עוד לא בן 20, ושהוא נראה פנטסטי בליגת הקיץ ובפרה-סיזן ושהוא הולך לקבל תפקיד מרכזי בפיניקס העונה. כל זה טוב ויפה, אבל זה לא אומר שבוקר יצליח להתברג למשחק הכוכבים. במערב יש יותר גארדים אול-סטארים ממעשנים כבדים ב"נרקוס" ויהיה לבוקר כמעט בלתי אפשרי לקבל קולות בתוך הסבך שכולל את סטף קרי, ראסל ווסטברוק, ג'יימס הארדן, קליי תומפסון, דמיאן לילארד, כריס פול, סי.ג'יי מקולום, מייק קונלי ואחרים. אבל יהיו פציעות ויקרו דברים לא צפויים והכשרון של בוקר מספיק גדול כדי להביא אותו לדיון, גם אם לא למשחק האמיתי, ובינינו, הדיון יותר חשוב מהמשחק.

 

3. דטרויט לא תגיע לפלייאוף במזרח

המזרח העונה הולך להיות כמו ביצה טובענית שנמצאים בה 10 קבוצות, ורק 5 הולכות להצליח לא לטבוע. מצד אחד של הקונפרנס יש את פילדלפיה וברוקלין, שלאף אחד אין ספק שהן הולכות להיות הקבוצות הגרועות בליגה, ומצד שני, יש את קליבלנד, בוסטון וטורונטו, שהן באנקר בפלייאוף. חוץ מהן, כל קבוצה יכולה לראות את עצמה מסיימת בטופ 4 או במקום ה-13. באמת, מה ההבדל בין וושינגטון לשארלוט? או בין אטלנטה למיאמי? או בין אורלנדו לניקס? כולן פחות או יותר באותה רמה, ואירועים אקראיים כמו פציעות או חוזק של לו"ז עלולים להכריע מי תגיע לפלייאוף ומי תישאר בחוץ.

מעבר לכך שכל הקבוצות הללו בין בוסטון לברוקלין רוצות להגיע לפלייאוף, אף אחת מהן לא ממש יכולה להרשות לעצמה לפספס אותו העונה. עבור שיקאגו זה יהיה כישלון קולסואלי עונה שנייה ברצף, אורלנדו לא יכולה להרשות לעצמה עוד עונה בלוטרי, עבור מילווקי זה יעורר המון סימני שאלה לגבי העתיד של הפרנצ'ייז, וגם עבור כל קבוצה אחרת זו תהיה אכזבה ענקית. גם עבור דטרויט. עם זאת, יש לי תחושה כלשהי שדווקא הקבוצה של סטן ואן גאנדי לא תשרוד את הבוץ הטובעני של המזרח של העונה. במלחמה הכוללת שהולכת להיות בקונפרנס על הכרטיסים האחרונים לפלייאוף, אני לא בטוח שלבוכנות יש מספיק איכות כדי לשרוד.

Orlando Magic head coach Stan Van Gundy reacts to a call during the first half of an NBA basketball game against the Milwaukee Bucks, Saturday, Nov. 28, 2009, in Milwaukee. (AP Photo/Morry Gash)

חוץ מיוסטון וממפיס, הפיסטונס היו הקבוצה היחידה בעונה שעברה שהגיעה לפלייאוף למרות שהיה לה Net Rating שלילי. הקבוצות שדלקו אחריה, כמו וושינגטון ואורלנדו, צפויות להיות טובות יותר ויציבות יותר העונה, ואילו הפיסטונס לא ממש השתפרו בקיץ. עם כל הכבוד לג'ון לוייר ואיש סמית', הפיסטונס הם בגדול אותה קבוצה שהייתה שם בעונה שעברה. אמנם החמישייה הפותחת של הפיסטונס היא צעירה ויש ציפייה שאנדרה דראמונד וקנטוויוס קולדוול פופ (תחזית נועזת בתוך תחזית נועזת: KCP הולך לקבל חוזה מקסימום בקיץ הבא, אלא אם כן הפיסטונס יצליחו לסגור איתו הארכת חוזה בחודש הקרוב) ישדרגו את הקבוצה מבפנים, אבל לא בטוח שזה יספיק במזרח הצפוף.

גם אחרי הטרייד המצוין בעונה שעברה על טוביאס האריס הפיסטונס היו בצד הלא נכון של ה-+/- של ה-Net Rating, ובנוסף, חוץ מבוסטון וממפיס, הם היו קבוצת הפלייאוף עם ה-TS% הכי גרוע (22 בליגה) וכנ"ל לגבי eFG%. אורלנדו, וושינגטון וגם מילווקי היו טובות יותר ממנה בקטגוריות הקליעה וביחד עם הפציעה של רג'י ג'קסון, שתגרום לו להחסיר את פתיחת העונה, הפיסטונס עלולים לכרות לעצמם בור שיהיה להם קשה לצאת ממנו אחר כך.

 

4. דמרקוס קאזינס יעבור בטרייד במהלך העונה

לפני שנדבר על הסיטואציה החוזית של קאזינס, בואו נדבר על כמה מדובר בשחקן מעולה. בעונה שעברה הוא נתן מספרי קריירה (גרף למטה) ואף שיפר את ההגנה שלו. הקינגס ספגו 104.4 נק' ל-100 פוזשנים כאשר הוא היה על המגרש לעומת 108.9 נק' ל-100 פוזשנים כאשר הוא היה על הספסל והוא התגלה כקלעי שלוש לגיטימי בעונה שעברה, כך שלמרות כל הפגמים באישיות שלו והמריו בלוטליות שלו, עדיין מדובר באחד השחקנים הכי טובים בליגה. עכשיו, בואו נבין מה הולך לקרות איתו בעונה הקרובה.

boogie

שעון החול מתחיל לתקתק בסקרמנטו. בוגי מסיים חוזה בקיץ של 2017/18 ואלא אם כן יקרה משהו מאוד חריג בבירת קליפורניה בעונה הקרובה, קשה מאוד לראות אותו ממשיך בבית המשוגעים של ויווק רנדיווה. הסבירות שיקרה המשהו החריג הזה היא נמוכה מאוד. אמנם הקינגס הביאו את דייב ייגר המוערך במקום ג'ורג' קארל, אבל ייגר הוא לא קוסם. הוא לא יכול לקחת קבוצה עם דארן קוליסון וטיי לאוסון (שביניהם אחראים על 7 תיקים במשטרה בערך) כרכזים הפותחים ולקחת אותה לפלייאוף, בטח לא כשיש לו פקק ענק בעמדות 3-4-5 (קאזינס, רודי גיי, עומרי כספי, מאט בארנס, אנתוני טוליבר, קוסטה קופוס, ווילי קאולי סטיין והרוקי סקאל לאביסייה צריכים להתחלק ב-144 דקות משותפות. לא אידיאלי כל כך).

אם אכן הדבר החריג הזה לא יקרה, כדאי מאוד לסקרמנטו ללחוץ על כסא המפלט. אם הם לא יעשו זאת, הם יגיעו בתחילת העונה הבאה לסיטואציה שאף קבוצה לא רוצה להגיע אליה, בה הכוכב הכי גדול שלה הולך לפתוח עונה שבסיומה הוא הופך לשחקן חופשי. הערך שהם יוכלו לקבל עבור קאזינס בשלב הזה יהיה מינימלי לעומת מה שהם יוכלו להשיג עבורו העונה, ואם הם אכן יחליטו ללחוץ על הכפתור, שימו עין על וושינגטון, הם עלולים להיות נואשים מספיק כדי לתת לסקרמנטו מספיק דברים בתמורה כדי לקבל את בוגי ולאחד אותו עם ג'ון וול.

 

5. בוסטון תהיה את ההגנה הטובה בליגה

הסלטיקס היו מצוינים כבר בעונה שעברה בצד האפור של המגרש והם סיימו במקום ה-4 ביעילות הגנתית עם 100.9 נק' ל-100 פוזשנים. העונה, שלושת הקבוצות שדורגו מעל בוסטון בעונה שעברה הולכות לחוות רגרסיה הגנתית כלשהי. הספרס יגלו שפאו גאסול זה לא טים דאנקן, לפחות לא בהגנה. אטלנטה תעבור שינוי מערכתי בעקבות ההצטרפות של דוייט האוורד ואילו אינדיאנה תתקשה לשמור על מקומה בטופ של היעילות ההגנתית ללא פרנק ווגל.

מנגד, בוסטון רק התחזקה הגנתית. אל הורפורד נותן לבראד סטיבנס עוד גבוה נייד שיכול להגן בצורה לגיטימית על שחקני חוץ וג'יילן בראון הוא רק שחקן הגנה בשלב הזה של הקריירה. מעבר לכך, לסלטיקס יש את ג'יי קראודר ואייברי בראדלי ומרכוס סמארט והרבה מאוד אתלטיות ועומק ברוסטר שיאפשרו להם להעמיד הגנה אתלטית וניידת שתכבוש את המקום הראשון. ויש להם את הבחירה של פאקינג ברוקלין בקיץ (אני יודע שזה לא קשור לתחזית, אבל זה פשוט מטורף).

All Hail Danny Ainge.

6. באדי הילד יבחר לרוקי העונה

מהרגע שבן סימונס נסדק ע"י ג'ונס הארור, המירוץ נפתח לרווחה. לפתע כל מי שנבחר בטופ 10 יכול לראות את עצמו כמועמד לגיטימי, אבל מבט מהיר ברשימה מגלה שלהילד, מי שהיה סנסציה בטורניר המכללות בעונה שעברה, יש פוטנציאל לא רע לקטוף את התואר היחיד שאמארה סטודמאייר זכה בו בקריירה שלו.

תחשבו על זה. דראגן בנדר ומרקיס כריס הולכים לדרוך אחד לשני על האצבעות והם לא יספקו מספרים של רוקי העונה. ג'מאל מורי הולך לגלות שגארי האריס הוא שחקן לא רע ולא בטוח שהוא יקבל מספיק דקות כדי לנפח לעצמו את המספרים. כריס דאן נמצא בלימבו שבין זאק לווין וריקי רוביו, וטום ת'יבודו לא ממש ידוע בחיבתו לרוקיז. ג'יילן בראון יתקע מאחורי קראודר, בראדלי וסמארט ברוטציה. בסיטואציה הזו, רק ברנדון אינגרם של הלייקרס והילד נותרו מועמדים רלוונטיים, ונראה שהילד מגיע יותר מוכן לליגה מאשר אינגרם. ב-2 המשחקים הראשונים שלו בפרה-סיזן הילד הפציץ עם 18.5 נק' ב-57.7% מהשדה ו-45.5% מהשלוש והוא הולך לקבל אישור להמשיך להפציץ מאלווין ג'נטרי לאורך כל העונה.

באדי כבר אוטוטו בן 23 ולמרות שהנתון הזה מהווה חסרון בערב הדראפט, מול אינגרם בן ה-19, הוא יהווה יתרון. בנוסף, הילד הולך לשחק בקבוצת NBA אמיתית עם אנתוני דייוויס והפליקנס בזמן שאינגרם הולך לשלם הרבה שכר לימוד עם הלייקרס. אני הולך עם באדי במקרה הזה.

 

7. קארל אנתוני טאונס יבחר לשחקן ההגנה של העונה

קשה מאוד להגדיר מה זה הכדורסל המודרני ב-NBA. קשה מאוד להסביר לבן אדם נורמלי שלא ממש מתעניין ברזי הסטטיסטיקות המתקדמות של הליגה הטובה בעולם מה זה השינוי הזה שעובר על הליגה בשנים האחרונות. קשה למצוא רצף קוהרנטי של מילים שיתן תשובה לשאלה במה זה שונה ממה שראינו בעבר?

מה שטוב זה שלא באמת צריך לחשוב על תשובה. מספיק להסתכל על קארל אנתוני טאונס.

KAT הוא ההתגלמות המושלמת של הכדורסל החדש. הרב-גוניות שלו, היכולת שלו לכתוש את היריבים בפוסט ובו-זמנית להיות אפקטיבי מבחוץ, כשבצד השני של המגרש הוא מסוגל לשמור על כל עמדה על הפרקט, היא כמעט חסרת תקדים. היכולת ההגנתית הזו היא מה שהופכת את טאונס לכל כך מיוחד ואת הפוטנציאל של מינסוטה לכל כך אטרקטיבי. בסרטון למטה אפשר לראות כמה דוגמאות לייחודיות הזו.

בעונה שעברה, שהייתה עונת הרוקי שלו להזכירכם, הוא הגן על הטבעת ב-49.6% מרשימים מאוד (טוב יותר מדווייט האוורד ויאן מהימני). עם זאת, כאשר הוא היה על המגרש ההגנה של הזאבים הייתה פחות טובה מהדקות שבהן הוא היה על הספסל, אבל בשביל זה הגיע טום ת'יבודו.

ת'יבודו יכול לקחת את הפוטנציאל ההגנתי של טאונס ולממש אותו. הוא יכול להפוך אותו למפלצת הגנתית, בדיוק כמו שעשה עם ג'ואקים נואה בשיקאגו. לטאונס תהיה תחרות קשה בקטגוריה הזו מצד דריימונד גרין, קוואי לאונרד, חסן ווייטסייד ודאנדרה ג'ורדן, אבל אם נעשה פרפרזה על המשפט האלמותי של המנטור של טאונס, קווין גארנט, עם ת'יבודו, Everything is Possible.

 

8. ממפיס לא תגיע לפלייאוף במערב

בואו נעשה את החשבון.

גולדן סטייט, סן אנטוניו והקליפרס יהיו בפלייאוף.

זה משאיר 5 מקומות ל-8 קבוצות.

אני אוהב מאוד את דייוויד פיצדייל ונראה שהוא מבין את המורכבות שברוסטר שלו ואת הצורך לקחת אותו קדימה בזמן, אבל מול פורטלנד, אוקלהומה סיטי, יוטה, דאלאס, ניו אורלינס, יוסטון ומינסוטה, אני לא בטוח שממפיס יכולה לשרוד. בטח לא עם רקורד הפציעות הבעייתי של הכוכבים שלה.

 

9. בלייק גריפין יעזוב את הקליפרס בקיץ הבא

בלייק, מכה האפסנאים (כפי שאודי כהן כינה אותו בפודקאסט שלנו ביום שישי), מסיים חוזה בקיץ. לכאורה, אין לו שום סיבה לעזוב את הקליפרס. מדובר בקונטנדרית רצינית, בפרנצ'ייז שמוכיח את עצמו כאחד הגדולים בליגה בשנים האחרונות, והידיעות על כך שסטיב באלמר חושב על לבנות אולם חדש רק לקליפרס מראות שיש שם חשיבה בגדול, אולם ההיסטוריה, ההיסטוריה היא בת זונה רצינית.

בעשור האחרון שחקנים בסדר הגודל של בלייק כבר לא נשארים באותו פרנצ'ייז כל הקריירה. כאשר דווייט האוורד או קווין דוראנט או דרון וויליאמס או כרמלו אנתוני או כריס פול או אל הורפורד הגיעו לאותו צומת שאליו בלייק יגיע בקיץ הבא (יש לו אופציית יציאה), הם כולם החליטו לפנות לדרך חדשה. בין אם עשו זאת דרך הפרי אייג'נסי או בדרישת טרייד זה לא משנה. כולם  שינו תפאורה. למעשה, ראסל ווסטברוק הוא השחקן היחיד (שאני זוכר, תקנו אותי אם אני טועה) בהיסטוריה המודרנית שחתם עם הקבוצה שבחרה אותו בדראפט על חוזה שלישי.

בראייה קצת יותר רחבה, זה העולם שבו אנו חיים היום. נדיר לראות אנשים בני 25-35 נשארים באותו מקום עבודה יותר משנתיים-שלוש והתנודתיות היא גדולה הרבה יותר. אמנם בלייק כבר נמצא בשוק שבו כולם רוצים להיות, אבל בעולם גלובלי כמו היום, הטיעון הזה הולך ומאבד משמעות. הוא יכול להמשיך להיות כוכב ענק ולעשות פרסומות מצחיקות ולמכור אלפי נעליים וחולצות גם מאוקלהומה סיטי או מיוטה. כשיגיע הרגע להחליט, הוא יבחר בסיטואציה הטובה ביותר עבורו, ולא בטוח שהסיטואציה הזו תהיה בקליפרס.

 

10. הספרס יסיימו במקום הראשון במערב

הכותרת של התחזית הזו למעשה צריכה להיות "גולדן סטייט לא תסיים במקום הראשון".

יש לכך כמה סיבות. הראשונה היא שנראה כי הווריורס מאוד לא רוצים שיקרה להם מה שקרה בעונה שעברה, בה הם רדפו אחרי שיא הנצחונות של שיקאגו והגיעו עם הלשון בחוץ לפוסט-סיזון. למרות כל הנסיונות של הלוחמים להילחם באקסיומה הזו ולתת לשחקנים לנוח במהלך העונה הרגילה, העומס המנטלי שהיה עליהם במהלך העונה הרגילה היה אדיר והכריע אותם (מילים של סטיב קר, לא שלי).

העונה, מתוקף ההצטרפות של דוראנט, העונה הרגילה של הווריורס הולכת להיות מתישה. הם הולכים להיות בעין המיקרוסקופ בכל רגע ורגע וכל תנועת גוף לא במקום תנותח ע"י הסטיבן איי.סמית'ים של העולם בלי סוף. הם לא ירצו להוסיף על כך גם לחץ לא הכרחי בדמות המלחמה על המקום הראשון.

28084303715_c1da6f2870_o

מעבר לכך, כדאי לשים לב שהסגל של הווריורס לא בנוי להיות מעולה בעונה הרגילה. הספסל פחות עמוק מבעונות קודמות והחמישייה הכי טובה שלהם (סטף, קליי, איגודלה, דוראנט וגרין) היא לא חמישייה שכדאי להעמיס עליה יותר מדי בעונה הרגילה. סביר להניח שנראה הרבה מאוד דקות עם זאזא פאצ'וליה וג'יימס מייקל מקאדו ודייוויד ווסט כביג-מנים בעונה הרגילה. בפלייאוף, לעומת זאת, אנחנו נראה את ההרכב המחשמל הזה הרבה יותר, והווריורס יודעים שעם ההרכב הזה הם יכולים לנצח גם בלי יתרון ביתיות.

תוסיפו לזה הרבה מאוד מנוחה שסטיב קר יתן לכוכבים שלו במהלך העונה כדי להימנע מפציעות ויש פה הזדמנות לאיזושהי קבוצה לגנוב את המקום הראשון, ומבין כל הקבוצות הספרס בנויים הכי טוב לבצע את הגניבה הזו, וזה יאפשר לכולם לתת לקוואי את הקול שלהם הרבה יותר בטבעיות בבחירות ל-MVP:)

 

פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

3 תגובות על 10 תחזיות נועזות לעונת 2016/17

  1. ת'אנדר הגיב:

    בתקווה שלא יםפצע אמביד גם חזק במרוץ לROY

  2. פינגבאק: 10 תחזיות נועזות לקראת פלייאוף 2017 | מרגישים NBA

  3. פינגבאק: 11 תחזיות נועזות לעונת 2017/18 | מרגישים NBA

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s