תגית: מאנו ג'ינובילי

Originally posted on מרגישים NBA:
אני הולך לאהוד את סן אנטוניו בפיינלס הקרוב. קשה לי להאמין שהמילים האלה נכתבות ע"י המקלדת שלי, אבל הנה זה קרה. מה שנראה כמו פנטזיה רחוקה לפני כמה שבועות הפך למציאות ובשבועיים הקרובים אני אחייך כשטים…

שוב פעם זה קרה. מצמצנו לשני משחקים, איבדנו ריכוז לשתי שניות, והנה, סן אנטוניו ספרס חזרו למקום הראשון בליגה. גם כשטים דאנקן כבר פודה את קרן הפנסיה שלו וגם כשטוני פארקר לא ביכולת שיא של שנה שעברה וגם כשכולנו ציפינו … להמשיך לקרוא ←

בקבוצת הדירוג הקודמת ראינו מוטיב חוזר. ראינו את הקבוצות שניסו ולא הצליחו, את אלו שכשלו בפילוסופיה הכללית שלהן (מילווקי לדוגמא), או שנכשלו כשלון מוחץ בביצוע (דאלאס או ניו יורק), או שפשוט הגיעו לסיטואציה בה אין להן דרך להשתפר (מיאמי ושיקאגו) … להמשיך לקרוא ←

הכי מבאס להיות בימים האלה סן אנטוניו. להסתכל על העיתונים ולראות את החגיגות של לברון ג'יימס ומיאמי היט ולדעת שעם עוד גרם אחד של מזל, עם סנטימטר אחד לפה, מילימטר אחד לשם, זה הם שם בתמונות עם הקונפטי וזה טים … להמשיך לקרוא ←

איך? איך מסכמים את המשחק המדהים הזה? משחק שהעביר אותנו כל כך הרבה טלטלות, שריכז בתוכו מתח של עונה שלמה ושפיצה את כולנו על ארבעה משחקים נטולי מתח עם מנה גדושה של קלאץ', מהלכים גדולים ומיני-היחנקויות. בסופו של דבר, אנחנו … להמשיך לקרוא ←

מה כבר ביקשנו? משחק צמוד? קצת קלאץ'? קצת מאני טיים? שבמקום להסתכל על הכרית שלנו בערגה ברבע הרביעי נסתכל על השעון ונתפלל שלא ייגמר? שנקבל קצת מתח בדקות האחרונות של הפיינלס במקום להתחיל לתכנן כבר מה יהיה במשחק הבא? הסדרה … להמשיך לקרוא ←

הפיינלס הזה הוא כל כך טוב, וכל כך מוזר. מתרחש פה לנגד עינינו ניגוד פסיכודלי בין רמת העניין במשחקים לרמת העניין בסדרה. ככל שהמשחקים יותר חד צדדים, כך הסדרה הופכת לסקסית יותר, כך אנחנו מתקרבים יותר ויותר לסיטואציה של גיים … להמשיך לקרוא ←