Win Win?

סוף אוגוסט אמור להיות זמן בו אנחנו מקריבים קורבנות לאל המזגן, זה אמור להיות זמן בו אנחנו מחפשים מסגרות קיץ לילדים הקטנים האלה שנמצאים בכל מקום, זה אמור להיות זמן בו אנחנו מתכננים חופשות לגוואטמלה ובליז. זה בטח לא אמור להיות זמן בו אנחנו מנתחים את אחד הטריידים הכי גדולים בהיסטוריה המודרנית של ה-NBA. טרייד בו היו מעורבים שני אול-סטארים ובחירת דראפט נחשקת. טרייד בו היו מעורבות שתי הקבוצות הטובות בקונפרנס המזרחי. טרייד שמהרגע שבו סאגת קיירי ארווינג פרצה לחיינו נראה לכולנו הגיוני ונכון מבחינה רציונלית, אבל לא סביר מבחינה אמוציונלית.

זה אמנם קצת פומפוזי לקרוא לטרייד כזה היסטורי, אבל הוא בהחלט חסר תקדים. לא רק במובן ששני שחקנים שקלעו מעל 25 נק' בממוצע למשחק בעונה שעברה מחליפים קבוצות, אלא גם במובן ששחקן שרק לפני שנה וקצת היה חתום על הסל שהביא אליפות לקבוצה שלו אחרי חמישה עשורים שחונים עבר עכשיו בטרייד. כל זה כאשר מן הצד השני שחקן ששיחק פלייאוף שלם עם חור בלב בעקבות המוות של אחותו, כולל כמה הופעות הירואיות בלי שיניים (ואחרי קיץ בו עזר לקבוצה שלו לגייס את גורדון הייוורד), עוזב את העיר שלו. קשה למצוא לזה מקבילה היסטורית.

עוד יותר קשה לקלוט מהו בדיוק הקונצנזוס סביב הטרייד ההיסטורי הזה כי היום יש כל כך הרבה Talking Heads וכל כך הרבה מאמרים שעולים לרשת תוך שעתיים עד שהקונצנזוס מת וכל נרטיב שונה ומשונה מצא את מקומו בעולם. העגלה נוסעת אין עצור.

כבר כולם דיברו על זה שהנאמנות מתה (תזכרו את הציוץ הזה של יאניס עוד שלוש שנים כשהוא יעמוד לסיים חוזה בבאקס). כולם דיברו על זה שקובי אלטמן יצא ענק במהלך המשמעותי הראשון שלו. כולם שאלו האם זה הטרייד שדני איינג' חיכה לו כל השנים הללו. כולם תהו האם הטרייד הזה משנה במשהו את התמונה לקראת הפרי אייג'נסי של לברון ב-2018.  כולם דיברו על כמה מוזר זה שג'יי קראודר וג'יי.אר סמית' באותה קבוצה עכשיו, אחרי שג'יי.אר עשה לקראודר את זה לפני שנתיים.

קשה נורא להיות מקורי בתוך עולם שכזה, שבו יש תחרות עזה על מי ישחרר את הציוץ הכי מתוחכם או מי יעלה את כתבת ה-Breakdown הכי מהר. לכתוב על זה באיחור של יומיים מרגיש קצת כמו לראות פרק של "משחקי הכס" שבוע אחרי שכולם ראו אותו כבר. כולם כבר חוו את החוויה, הם כבר ראו את כל ה-GIFs באינטרנט, הם כבר חרשו על כל התיאוריות האפשריות והם כבר מכירים את כל הסטטיסטיקות (לטורמונד יש אחלה Real Plus Minus, דרך אגב).

ועדיין, זה לא אומר שאני לא יכול לנסות.

לכאורה, קיירי הוא השחקן הכי מעניין בטרייד הזה כי הוא הכוכב הגדול. אייזיאה מתאושש מפציעה וגם בשיא של השיא שלו בעונה שעברה עדיין ככל הנראה הייתי לוקח את קיירי אם הייתי צריך לבחור ביניהם, בטח ובטח עכשיו כשהוא לא 100%. עם זאת, לפני שניגע בקיירי, מה שבאמת מעניין בטרייד הזה הוא איך קליבלנד תיראה בעונה הבאה.

להזכירכם, קליבלנד הייתה הקבוצה שהייתה הכי קרובה לגולדן סטייט בעונה שעברה. הם היו היחידים שלקחו מהווריורס משחק בפלייאוף, הם היו רחוקים שלשה אחת של קווין דוראנט מלקחת את משחק 3 (קיירי די חירבן שם את המשחק בסוף עם ניהול גרוע של השעון בקלאץ') ובאופן כללי לווריורס לא ממש הייתה תשובה ללברון ג'יימס, שעשה פחות או יותר מה שהוא רצה בהתקפה וסיים עם ממוצע של טריפל דאבל (33.6 נק', 12.0 ריב', 10.0 אס', 56.4% מהשדה ו-38.7% מהשלוש). עם זאת, הקאבס עדיין היו רחוקים שנות אור מהווריורס (מישהו יודע אם זה בסדר להגיד את המשפט הזה או שג'ו לייקוב אמור לקבל תמלוגים כל פעם שאני משתמש בו?).

הם היו רחוקים כי כל שנייה שלברון ירד מהפרקט הייתה גזר דין מוות עבורם. ב-30 הדקות שלברון היה על הספסל בחמשת משחקי סדרת הגמר הקאבס הפסידו במצטבר ב-27 נק'. ההפרש המצטבר בכל הסדרה היה 34 נק', כלומר מירב הנזק נגרם כאשר לברון היה על הספסל. כאשר קיירי ארווינג היה על המגרש ללא לברון (16 דקות) הקאבס הפסידו ב-24 נק' במצטבר. הנתון הזה מצטרף לנתון הלא מחמיא מהעונה כולה שאומר שב-558 הדקות של ארווינג ללא ג'יימס בעונה שעברה הוא הצליח להוביל את הקאבס לנתון יעילות התקפית לא מחמיא של 103.1 נק' ל-100 פוזשנים. זה שווה ערך למקום ה-26 בליגה, שזה איפשהו בסנדוויץ' בין ניו אורלינס לאטלנטה.

המסקנה מהפסקה הקודמת היא שהקאבס היו הכי קרובים לווריורס אך ורק בגלל לברון, ושום דבר שקיירי עשה, על אף כל הלהטוטים המבריקים שלו, לא ממש שינה את מאזן הכוחות. לברון הוא הסיבה לכך שהקאבס יכולים לפנטז על כך שיש להם סיכוי לאליפות, ויכול להיות שהוא היה לוקח משחק מהווריורס גם רק עם מת'יו דלבדובה וטריסטן תומפסון (היי, הוא כבר עשה את זה פעם).

במובן הזה, הטרייד הזה הוא גניבה של קליבלנד. הם מאבדים שחקן שאין שום אינדיקציה סטטיסטית לכך שהוא מסוגל להוביל את הקבוצה ללא לברון (למעט כמה הבלחות מרהיבות, כמו משחק 4 מול בוסטון בגמר המזרח) ומעבים את הסגל שלהם. העיבוי המרכזי הוא כמובן אייזיאה, שגם אם נניח שהפציעה תפגע בו קצת, הוא עדיין יכול לתת להם בערך 70% ממה שקיירי נתן בשני צדי המגרש. אייזיאה היה השחקן הכי יעיל בבידודים בעונה שעברה (1.12 נק' פר פוזשן, בדיוק כמו קיירי), אבל אלו הגיעו במספר פוזשנים נמוך יחסית משום שההתקפה של בראד סטיבנס לא הסתמכה על המהלכים הללו. בקליבלנד הבידודים הם דרך חיים (11.9% מכלל הפוזשנים בעונה שעברה היו בידודים, הכי הרבה בליגה) ועם הריווח העדיף של הקאבס לעומת בוסטון (הקאבס היו קבוצת השלשות השנייה בטיבה בליגה בעונה שעברה, הסלטיקס דורגו במקום ה-14 בלבד) הדרך שלו לטבעת אמורה להיות קלה יותר. תדמיינו איך החדירות הללו יראו כשלברון, קייל קורבר, קווין לאב וג'יי.אר סמית' יעמדו מסביבו.

מעבר לכך, ההגעה של ג'יי קראודר היא משמעותית מאוד בהקשר של הווריורס. אחת הסיבות המרכזיות שהקאבס נכנעו לווריורס היא שלא היה להם מצ'-אפ מול קווין דוראנט. זה אילץ את לברון לשמור על KD למשך דקות ארוכות ולאבד אנרגיות חשובות בהגנה. קראודר הוא אמנם לא KD Stopper, אף אחד הוא לא KD Stopper, אבל הוא לפחות מישהו שאפשר לתת לו לשמור על דוראנט מבלי שטיירון לו יצטרך להסתובב עם משאף, שזה מה שקרה כשאימאן שומפרט או ריצ'ארד ג'פרסון ניסו לקחת על עצמם את המשימה הזו בגמר האחרון.

בסופו של דבר אפשר לעשות איזושהי פורמליזציה לטרייד הזה מבחינה מקצועית עבור הקאבס. אם תומאס באמת ייתן לקאבס 70% ממה שקיירי נתן + קראודר ייתן ללברון לנוח בהגנה מול הווריורס + אנטה זיזיץ' יעשה משהו חיובי כלשהו = ניצחון מקצועי טהור.

מה שמדהים הוא שלא רק מבחינה מקצועית הטרייד הזה הוא מעולה עבור הקאבס, אלא גם מבחינת התכנון העתידי שלהם וגם מבחינת מצב תקרת השכר שלהם.

כפי שאפשר לראות בציוצים של בובי מארקס, לקאבס יש פה כמה בונוסים משמעותיים:

  1. תשלום מס המותרות שלהם מתקזז
  2. הם מקבלים טרייד אקספשן שהם יוכלו להשתמש בו במהלך העונה כדי להתחזק בלי לשלם יותר מדי מס
  3. הבחירה של ברוקלין שעוברת אליהם מאפשרת להם לסחור שוב בבחירה שלהם. האופציה הזו הייתה נעולה מבחינתם עד כה משום שקבוצות לא יכולות להעביר בטרייד את הבחירות שלהם בשנים עוקבות, ומכיוון שהקאבס כבר העבירו לאטלנטה את בחירת הדראפט שלהם ב-2019 (זכר לטרייד על קייל קורבר) הם לא יכלו להעביר את זו של 2018. אולם כעת, בזכות הבחירה של ברוקלין, הם יכולים לעשות זאת.

למעשה, הקאבס המירו את קיירי ארווינג גם בחלופה מקצועית ראויה (תומאס + קראודר + זיזיץ') אבל גם במספיק נכסים (הבחירה של ברוקלין, הבחירה של עצמם, הטרייד אקספשן) כדי להיות פעילים בשוק הטריידים.

ואם זה לא מספיק, כעת לוח הזמנים של הרכז הפותח שלהם חופף לזה של לברון כך שאם לברון יחליט לעזוב בקיץ הבא, האדמה שהוא ישאיר אחריו ככל הנראה לא תהיה חרוכה לגמרי. לקאבס לא יהיו יותר מדי התחייבויות ארוכות טווח ותהיה להם את הבחירה של ברוקלין (או משהו מקביל אליה, אם הקאבס יעבירו אותה בטרייד) כדי להתחיל את הדרך מההתחלה.

זה אחד הטריידים המרשימים ביותר שאני זוכר עבור כוכב, בטח בסיטואציה הנפיצה שבה הוא התממש ובטח לאור חוסר הניסיון של אלטמן כמקבל ההחלטות הראשי. שאפו.

 

ומה בצד השני? במשך שנים חיכינו לרגע בו דני איינג' ילחץ על הכפתור ויבצע טרייד על סופרסטאר. חשבנו שזה יקרה עם דמארקוס קאזינס, תהינו למה זה לא קרה עם ג'ימי באטלר, התבלבלנו כשזה לא קרה עם פול ג'ורג' ובסופו של דבר זה קרה עם קיירי ארווינג.

האם קיירי שווה את זה? הוא בגיל הנכון, הוא סקורר מדהים, יש לו אחלה פרסומות, אבל האם הוא השחקן שעליו איינג' היה צריך לירות את התותחים הכבדים שלו (איייזאה, קראודר והחוזה הסופר-נח שלו והבחירה של ברוקלין)? האם הוא הסופרסטאר שלו איינג' ייחל כל השנים הללו?

בואו ננסה לפרק את הפצצות הללו ולענות על השאלות מהפסקה הקודמת:

  1. קיירי יצטרך להתאים את עצמו לבוסטון או שהיא תצטרך להתאים את עצמו אליו – קיירי לכאורה רצה לעזוב את קליבלנד כי הוא רצה להיות The Guy במקום אחר. לא בטוח שבוסטון זה המקום שיאפשר לו להתפתח ככוכב הראשי. כבר כתבתי מקודם על פערי הסגנון בין הקאבס לסלטיקס בכל מה שקשור לבידודים, אבל חשוב להדגיש זאת שוב. אייזיאה תומאס היה "המתבודד" היעיל ביותר בליגה בעונה שעברה, אבל גם זה לא שכנע את בראד סטיבנס לתת לו יותר מ-2.3 פוזשנים בממוצע במשחק. קיירי, לעומת זאת, היה מלך הבידודים של הליגה בעונה שעברה עם 5.1 פוזשנים למשחק (4 בליגה) שהיוו 21.4% מהפוזשנים שלו (6 בליגה). הוא עדיין היה יעיל בדיוק כמו תומאס (1.12 נק' פר פוזשן) כך שאולי יהיה שווה לסטיבנס לתת לו להשתעשע כמו שהוא יודע, אבל בכל מקרה, הולכת להיות פה תקופת הסתגלות. על הנייר, ההתאמה פה היא בעייתית ומזכירה יותר את ההתאמה של כריס פול ביוסטון מאשר את זו של פול ג'ורג' באוקלהומה סיטי.

מעבר לכך, קיירי לא הולך לקבל יותר זריקות בבוסטון ממה שהוא קיבל בקליבלנד. בעונה שעברה קיירי זרק 19.7 פעמים במדי הקאבס בקצת יותר מ-35 דקות. בבוסטון אף אחד לא עבר את ה-34 דקות בעונה שעברה והשחקנים עם הכי הרבה זריקות היו תומאס (19.4), אייברי בראדלי (14.1), אל הורפורד (11.8), קראודר (10.0), מרכוס סמארט (9.5) וקלי אוליניק (6.8). 4 מבין ה-6 הללו לא יהיו בבוסטון בעונה הבאה, אבל הם הוחלפו בשחקנים שזורקים לא פחות. גורדון הייוורד צפוי לקבל לפחות 15 זריקות למשחק. ג'ייסון טייטום וג'יילן בראון יקבלו חלק מהעוגה. מרכוס מוריס יזרוק 10 זריקות לפחות, בין אם סטיבנס ירצה בכך או לא והתפקיד של מרכוס סמארט צפוי לגדול לאור הואקום בעמדת השוטינג גארד. לא נראה שקיירי יקבל יותר Usage או יותר נגיעות או יותר זריקות במדי הסלטיקס.

  1. ההגנה של קיירי לא מאפשרת לו להיות פרנצ'ייז פלייר איכותי – ההגנה של קיירי ארווינג היא לא קטסטרופלית, אבל היא גם לא טובה. יש לו נטייה להיתקע בחסימות או לחלום בהקיץ בהגנה. אין לו את האינסטינקטים ההגנתיים של אייברי בראדלי או טוני אלן ואין לו את הניג'סיות של כריס פול ואין לו גם את המודעות ההגנתית של סטף קרי (שמאפשרת לו להיות אחד החוטפים הטובים בליגה). בעונה שעברה ה-Defensive Real Plus Minus שלו היה 2.30-, שזה איפשהו בין כרמלו אנתוני לאייזיאה תומאס.

לא סתם בחרתי להציג את שני השחקנים הללו, משום ששניהם הם לא בדיוק ההגדרה לפרנצ'ייז פלייר איכותי, בגלל המגבלות ההגנתיות שלהם. פרנצ'ייז פלייר איכותי הוא שחקן שאין לו ממש מגבלות. הוא טוב גם בהתקפה וגם בהגנה, הוא יודע גם לנהל משחק, גם לייצר עבור אחרים וגם לשמור על אחד השחקנים הכי טובים של היריבה. הוא לא חייב להיות מצוין בכל הקטגוריות הללו, אבל הוא לא יכול להיות גרוע אפילו באחת מהן. הוא יכול להיות שחקן שהוא לא +A בשום קטגוריה, אבל הוא לא יכול להיות שחקן שהוא D באיזושהי קטגוריה, כי אז השמיכה מתחילה להיות קצרה מדי. זו הסיבה ששחקנים כמו תומאס וכרמלו הצליחו רק בסיטואציות מסוימות, כאשר היה להם סגל שהתאים להם וחיפה על החסרונות שלהם.

בבוסטון יש לקיירי את השחקנים שיחפו עליו. מרכוס סמארט וטרי רוז'יר יקחו על עצמם את המשימות ההגנתיות. גורדון הייוורד ישא על עצמו קצת את עול ניהול המשחק, אבל אם כבר ויתרת על אייזיאה וקראודר והבחירה של ברוקלין, היית צריך לקבל שחקן שלא צריך את מרכוס סמארט לידו כדי שתוכל להיות רגוע. אפשר יהיה להחביא את קיירי לאורך העונה הרגילה, אבל בפלייאוף, מול לברון, אשף הפיק-אנד-רול שיקרא לשחקן של קיירי (שסביר זה יהיה אייזיאה) פעם אחר פעם, זה כבר יהיה קשה יותר. וזה יהיה אחד הרגעים ההזויים ביותר שאני יכול לחשוב עליהם ב-NBA.

  1. שוק הרכזים מוצף – קיירי הוא באמת שחקן מיוחד ואת מה שהוא יודע לעשות בהתקפה אי אפשר ממש ללמד, אבל הוא לא הרכז הכי טוב בליגה, הוא גם לא בטופ 3 ויש שיגידו שהוא אפילו לא בטופ 5. את התפוקה שלו, בעמדה שלו, אפשר למצוא במקומות אחרים. דרך הדראפט (רק בדראפט האחרון נבחרו 5 רכזים ב-9 המקומות הראשונים) או דרך הפרי אייג'נסי או דרך פשוט-להישאר-עם-אייזיאה תומאס. לעומת זאת, שחקנים כמו פול ג'ורג' או ג'ימי באטלר או אנתוני דייוויס (שלסלטיקס יהיה קשה להשיג אותו עכשיו כשבנק הבחירות שלהם התרוקן קצת) הם הרבה יותר נדירים. אם כבר החלטת לממש את ערימת הנכסים שאתה יושב עליה במשך שנים, היית צריך לקבל את אחד מהשחקנים האלו, מהמיני-חדי-קרן.

אולי היה עדיף אותו, למרות שנשארה לו רק שנה אחת? פול ג'ורג'

זה לא אומר שזה טרייד רע עבור בוסטון. היו פה עוד שיקולים כמו הרצון להימנע מהחוזה הענק של אייזיאה שמחכה מעבר לפינה ופינוי דקות בעמדות הפורוורד לטייטום ובראון ומוריס, אבל אני ממש לא בטוח שקיירי ארווינג הוא הסופרסטאר שעליו דני איינג' היה צריך ללכת בכל הכח, בטח כשכל הנתונים מראים שכגו-טו-גאי הוא מתקשה מאוד. זה הולך להיות אתגר אדיר עבור בראד סטיבנס לגרום לפרויקט הזה להצליח.

במקצה הדירוג שלי של האוף-סיזון נתתי לקליבלנד את המקום האחרון ולבוסטון את המקום הראשון. אני חייב להודות שאחרי הטרייד הזה המרחק ביניהן הצטצמם משמעותית.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

4 תגובות על Win Win?

  1. דרור הגיב:

    וואו, שיחקת אותה – ניתוח מבריק ומקורי.
    בהמשך לכתבה, האם אתה מניח שקליבלנד מבלפת לגבי הדרישה החדשה לנכסים נוספים נוכח חומרת הפציעה של IT?

  2. amitaigu הגיב:

    יופי של כתבה

  3. יהודה הגיב:

    "אבל אני ממש לא בטוח שקיירי ארווינג הוא הסופרסטאר שעליו דני איינג' היה צריך ללכת בכל הכח"
    אולי שמעו אותך והtrade לא יהיה בסופו של דבר
    אבל כנראה ש2 הקבוצות תיפגעה במידה והtrade לא יתבצע
    כל הhard feeling של כל המעורבים

  4. יהודה הגיב:

    אבל כרגיל -אתה כותב לענין

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s