5 מחשבות על השבוע הראשון של האוף-סיזון

כשהייתי קטן ממש אהבתי את הסרט "ארמגדון". לא יודע למה, אולי יש לי חיבה לסרטי אסונות, אולי אני סאקר של הפאתוס המוגזם של מייקל ביי ואולי גם לי יש פטיש לדגלי ארה"ב אבל זכרתי את כל הסרט בעל פה. אחד הרגעים הזכורים לי ביותר הוא (באמת צריך אזהרת ספוילר פה? אני מניח שאם לא ראיתם סרט שיצא לפני 20 שנה אז כבר לא תראו אותו) שאחרי שהחללית של בן אפלק ואוון ווילסון ומייקל קלארק דאנקן מתרסקת על פאקינג אסטרואיד אבל איכשהו הם שורדים, אחרי שסטיב בושמי כמעט יורה לכולם באפיזודה של "דמנציית חלל" (מה?), אחרי שהבחור השמן מתעופף עם המקדחה שלו לחלל החיצון, אחרי שבן אפלק חוזר להציל את היום וקודח את דרכו לעומק הרצוי, אחרי שסופת מטאוריטים מחסלת את היכולת של החבורה העליזה הזו להפעיל את הפצצה מרחוק, אחרי שברוס וויליס לוקח את הנפץ מבן אפלק ונשאר למשימת ההתאבדות, אחרי שהרוסי האדיר הזה מצליח להניע את החללית. אחרי כל זה, כאשר נראה שהכל עומד להסתדר, כשנראה שאפשר סוף סוף להסדיר את הנשימה ולתת לדופק לצנוח,  עוד סופת מטאוריטים מתחילה והאקשן ממשיך. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה Uncategorized | עם התגים , , , , | כתיבת תגובה

זה לא נגמר, זו רק ההתחלה

אחת השורות המפורסמות בהיסטוריה של הקולנוע הגיעה מפיו של קירק גייבל בסרט "חלף עם הרוח". סקרלט אוהרה רודפת אחריו ושואלת אותו מה היא אמורה לעשות עכשיו לאחר שעזב אותה. באטלר מסתכל על עיניה הדומעות של אוהרה ואומר את המשפט שנכנס ישירות לפנתיאון. "Frankly, my dear, I don’t give a damn".

האמת היא שהמילה Damn, זו שהופכת את המשפט הזה לקלאסיקה, כמעט ונשמטה ממנו. כחודשיים לפני שהסרט עלה לאקרנים הצנזורה בהוליווד דרשה להסיר את המילה מהסרט והמפיקים ניסו להחליף אותו. הם ניסו 22 וריאציות שונות של המשפט, כולל דברים כמו "I don’t give a whoop" עד שהצנזורה ירדו מהעץ ואפשרו לעולם הקולנוע לקבל את אחד המשפטים האייקונים שלו שיזכר לדורי דורות. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה Uncategorized | עם התגים , , , , | תגובה אחת

מה שעומד על הכף

מחר מתחיל הגמר. הדבר הזה שמכריע מי תזכה באליפות ותיכנס לדפי ההיסטוריה ומי תיזכר כסגן של בר כוכבא. בדרך כלל הימים האלה, פרה-הפיינלס, מלאים בתוכן וניתוחים וסטטיסטיקות ותחזיות, וזה מה שקורה גם הפעם, אבל יש תחושה שמשהו שונה באוויר.

פלייאוף 2017 היה איכותי ברמתו אולי, אבל חלש מאוד מבחינת הדרמה שהוא ייצר, וזה כיבה משהו אצל אוהדי ה-NBA. הפלייאוף הזה, גם במזרח וגם במערב, עשה איזושהי דמורליזציה לחובבי ה-NBA והשאלה שצריכה להישאל היא למה. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה Uncategorized | עם התגים , , , , | 2 תגובות

מי הבא התור?

וואלה נתנו לי את משחק 2 של סן אנטוניו מול גולדן סטייט. קמתי מוקדם, התחברתי לליג פאס כדי לראות את השידור המוקלט ודי מהר היה ברור שמשחק צמוד לא יהיה פה. הווריורס לחצו על הדוושה ולא הורידו ממנה, ומנגד, הספרס ללא קוואי היו צריכים משקפת כדי לראות את האבק שהווריורס השאירו להם. בדרך כלל אני סוגר את הבאסטה בשלב הזה ומתכונן לעוד יום עבודה, אבל בגלל שהייתי צריך לכתוב את הכתבה, הכרחתי את עצמי לראות לפחות עד תחילת הרבע הרביעי. אולי גרג פופוביץ' ימצא איזושהי התאמה שתעזור לו למשחק הבא, אולי מישהו יפצע, אולי חייזרים ינחתו על כדור הארץ, יראו שבחרנו את דונלד טראמפ להיות מנהיג העולם החופשי שלנו ויגידו לעצמם "אה, פאק איט, הכדור הזה לא שווה כלום" וימשיכו בדרכם. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה Uncategorized | עם התגים , , , , | 10 תגובות

יש למה לקום?

בואו נתחיל מהסוף. גולדן סטייט אמורה לנצח את סן אנטוניו, והיא אמורה לקחת אליפות העונה. אם שום דבר לא ישתבש, אם דריימונד גרין לא יבעט באשכים רנדומליים ואם אף אחד מהכוכבים לא יפצע, גם ההיעדרות של סטיב קר לא אמורה למנוע מהווריורס לזכות באליפות. על הנייר, קשה לראות קבוצה שיש לה את המרכיבים הדרושים כדי לנצח את גולדן סטייט 4 פעמים מתוך 7 כל עוד אין איזשהו צירוף מקרים מפואר. לכל אחת מהקבוצות שנשארו בחיים יש פגמים ואין להן מספיק כלים כדי להתמודד עם כח האש שיש לווריורס להציע. וגם אם הן יצליחו להקשות על הווריורס, קווין דוראנט תמיד יכול לקלוע סל כזה ולהוציא לכולנו את הרוח מהמפרשים. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה Uncategorized | עם התגים , , , , | תגובה אחת

רגע האמת של יוסטון

על הנייר, הסיבוב השני של הפלייאוף עד כה הוא מאכזב. כל המשחקים הסתיימו בהפרש דו-ספרתי, שתי סדרות נראות כבר גמורות לגמרי ואפילו ביל סימונס אמר את זה.

בפועל, זה קצת רחוק מן האמת. דבר ראשון, אחד מהמשחקים הללו היה ההארכה בין בוסטון לוושינגטון, שמתפתחת להיות סדרה נהדרת, ובלי קשר, יש הרבה סיפורים מעניינים בינתיים שמלווים אותנו עד לגמר הבלתי נמנע בין גולדן סטייט לקליבלנד. הזלזול המופגן של לברון ג'יימס ביריבותיו מהמזרח, המפלצתיות של דריימונד גרין, האיבה בין הוויזארדס לסלטיקס, הסיפור האנושי המרתק של אייזיאה תומאס ומעל הכל, הסדרה בין יוסטון לספרס. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה Uncategorized | עם התגים , , , , | 6 תגובות

קריאת השכמה

אני בדרך כלל לא נוטה לנתח סדרות אחרי משחק 1. בדרך כלל לוקח שלושה או ארבעה משחקים עד שיש מספיק בשר בסדרה, אבל המשחק הראשון בין סן אנטוניו ליוסטון היה כל כך חריג, כל כך א-נורמלי שהוא מחייב סטייה מהמוסכמות.

לכאורה, המשחק הזה הוא תבוסה שכבר ראינו כמוה בעבר. קבוצת החוץ תופסת יום מטורף מהשלוש (22 מ-50, 44%), קבוצת הבית לא מצליחה לחבר שתי מסירות והמשחק בורח להם מבין הידיים. סביר להניח שבמשחקים הבאים הרוקטס יתקררו קצת והספרס לא יהיו כל כך חסרי אונים. סביר להניח שלמרקוס אולדריג' יקלע יותר מ-4 נק', סביר להניח שדני גרין יקלע יותר טוב מ-22% מהשלוש ושהספרס לא יספגו כמעט 20 נק' מאיבודים. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה Uncategorized | עם התגים , , , , | 3 תגובות